מה ישראלי במכונית שנוהגת את עצמה? זה מתגלה רק כשפותחים את תא המטען של רכב הניסוי, אאודי בת חמש. חמישה כונני מחשב צמודים זה לזה במקום שבו שוכנות בדרך כלל עגלות ילדים, ולידן שפצור טכנולוגי שהוכנס בשבוע שעבר. המהנדסים של מובילאיי החביאו אותו בתוך קופסת סוכריות מנטה חריפות, מודבקת לשאר המערכת במסקינג-טייפ שחור.
ומה עוד ישראלי? אמנון שעשוע, יו"ר מובילאיי ומהחודש שעבר מיליארדר כבד. פגשתי כבר מיליארדרים במשתאות פאר, בסוויטות פרטיות או בתאי כבוד באיצטדיוני העולם. עוד לא פגשתי מיליארדר ביישן ממבשרת ציון שמגיע לעבודה ברגל – ובג'ינס – כי לא נשאר מקום במגרש החניה של החברה שייסד.
בין הר חוצבים לדרך בגין, בין מחסום מכבים לתחנת הדלק של 443, חלום מהפכני עושה את נסיעות המבחן שלו. נסיעה קצרה מפנה את הידיים מההגה ואת הראש למחשבות: כמה בלבול מוח ותעצומות אגו ונרקיסיזם מושקעים כאן מדי יום בטויטר ובגופי חדשות מצומקים בעוד כמה קילומטרים מסערות התאגיד, בחדרים צפופים, 660 עובדים צנועים הגיעו לשליש מהשווי של ג'נרל מוטורס האימתנית, על רבע מיליון עובדיה.
המצלמות ההיקפיות של הרכב מחשבות במדויק את מהירות הנסיעה של המשאית לפנינו ומסיקות שהיא איטית מדי, בודקות את המרחק מהמאזדה שמאחורינו בנתיב השמאלי (87.42 מטר), מוודאות שהקו צהוב ומפוספס ולא לבן ורצוף. רק אז הן מאשרות לרכב להבהב ולצאת לעקיפה מושלמת. יוצריהן תכנתו אותם להתעלם מכל נתון לא רלבנטי על הדרך: הן עיוורות לגדרות התיל הגבוהות ולגגות האדומים של בית חורון. המצלמות מתעלמות מחומת ההפרדה, מהטראסות העתיקות, מעשן הצמיגים הנשרפים בקצה הואדי. לא רק הן, אגב: בכירי העולם העסקי מרחבי תבל כבר נסעו בכביש 443 עם המכונית. מה שלא עשתה הדיפלומטיה, עשה הרכב.
מובילאיי החלה את דרכה כדי לחסוך בחיי אדם: מצלמה אחת שמצפצפת כשהנהג מתקרב מדי לרכב סמוך או להפך. אבל עם הבטיחות בא התיאבון: אם זה עובד עם מצלמה אחת, למה לא עם שמונה? ולמה רק להזהיר את הנהג אם אפשר להחליף אותו לגמרי, ולפנות אותו לסמס בנהיגה בלי נקיפות מצפון וסיכון חיים?
בהדרגה, גם המטרה משתנית: לא רק לחסוך בחייהם של 350 ישראלים ו-15 מיליארד שקל בשנה, אלא גם לפנות את הכבישים והחניונים. בעוד כשני דורות, נכדינו לא יאמינו שסביהם וסבתותיהם טרחו פעם לרכוש כלי רכב במאות אלפים, כשאפשר להזמין את הרכב כשנוח לך ולשחרר אותו בתום הנסיעה. מחקר שנערך לאחרונה בניו יורק גילה שהרכב השיתופי אמנם לא שחרר את הפקקים במנהטן, אבל רכב אוטונומי יהיה סיפור אחר: חלק ניכר מהפקקים נגרם כתוצאה מבעיות השתלבות, פניות וצווארי בקבוק כששלושה נתיבים הופכים פתאום לשניים. כשהרכב יידע מראש שבעוד 300 מטר הכביש מתכווץ הוא יתאם השתלבות עם שאר המכוניות והעומס יפחת וייעלם.
שעשוע מסביר לעובדיו שרוב שיעורי הנהיגה בעולם מוקדשים לא לצד המכני של הנסיעה אלא לפוליטיקה של הכביש: איך להתגונן מנהגים אגרסיביים, איך להיזהר מעוברי דרך לא זהירים, איך להשתלב בתנועה.
הסוף של כל זה כבר נראה ביום בהיר: צי הרכב בעולם כולו מתחלף תוך עשרים שנה. המערכת האוטונומית הראשונה של מובילאיי,, תורכב על מכוניות BMW אבל זה יהיה מוצר יוקרה ליחידי סגולה. כמוצר המוני, שנת היעד היא 2030. זה אומר שמתישהו ב-2050, אולי 2055, ידומם הנהג האנושי האחרון את מכוניתו ויירד מכבישי העולם כמו הסוסים מרחובות לונדון ורוכבי החמורים מדרך יפו וליפא העגלון מהשיר.
דמיינו עולם בלי דו"חות תנועה, בלי חניונים, בלי רמזורים, בלי תמרורים, בלי צופר בהגה, בלי הגה. גם בלי תחנות רדיו, כי מי צריך רדיו כשאפשר להתרווח בסלון הפנימי של רכב ולצפות בסרטים.
אבל כל עוד מחשבים ואנשים נוהגים בערבוביה, האתגר המרכזי של מתכנתי מובילאיי הוא לגרום למחשב להתנהג כמו בנאדם. דמיינו רכב אוטונומי שמנסה להשתלב בנתיב השמאלי כדי לפנות בצומת. האלגוריתם מחפש מרווח מספיק רחב ובטוח בין המכוניות בטור המזדחל שמשמאלו, ועד אז לא מתחיל את ההשתלבות. אם הוא יחכה כך בנתיבי איילון בלי להידחף, הנוסעים ברכב יעשו את השבת במחלף. המטרה העיקרית היא להאניש את המערכת, או יותר נכון – להפוך אותה לנהג מקומי. יש גם יתרונות לפיתוח רכב אוטונומי בארץ: אם האלגוריתם יסתדר בכבישי ישראל, לונדון וסן פרנסיסקו קטנות עליו.
בכל זאת, תהליך ההומניזציה לא יושלם: ברמזור שלפני מחלף בנציון נתניהו, הרכב האוטונומי של מובילאיי מחכה בסבלנות עד לאור הירוק, ולא מנסה לגנוב את שבריר השנייה של האור הכתום שלפני כן. הרכב שמאחור צפר בחוסר סבלנות, לא יודע שהוא צופר אל הקיר. המערכת לא מתוכנתת להתרגש מגערות-דרך.
כדי להביא אותנו ליעד במהירות, תכנת וייז מגיעה לדיוק של עד שמונה מטר במיקום הרכב. לכן, למשל, היא לא יודעת לזהות אם הנהג נוסע בנתיב המהיר בתשלום או בזה הרגיל לידו. המערכת של מובילאיי לא יכולה להרשות לעצמה את הסטייה הזו, אחרת הרכב האוטונומי ימצא את עצמו דורס עוברים ושבים במדרכה או מגלח תמרורי עצור. טעות של יותר מעשרה סנטימטר תהיה קטלנית.
בדרך חזרה, בהר חוצבים הפקוקה, נהג שבא ממול, לא חשוב מאיזה מגדר, נתקע בניסיון כושל לעקוף את המכוניות שלפניו חסם את הנתיב. מתלמוד התורה הסמוך התפרצו ילדים לכביש. ענן אבק עלה מהחצץ שבו הצטופפו המכוניות הפרטיות של עובדי מפעל "טבע". המערכת כבר דממה עד לנסיעה הבאה.
פורסם ב"מקור ראשון"
