ימי בנימין, פרק 3: נתניהו והתקשורת
ראש הממשלה הפך לכוכב עולה בתקשורת בשנות ה-90', אך הניסיונות לשלוט במדיום התחלפו במהלומות הדדיות. לאחר שהפסיד ניסה לשקם את היחסים – וגם לצבור בחשאי
17/12/2019
ראש הממשלה הפך לכוכב עולה בתקשורת בשנות ה-90', אך הניסיונות לשלוט במדיום התחלפו במהלומות הדדיות. לאחר שהפסיד ניסה לשקם את היחסים – וגם לצבור בחשאי
הפוליטיקה הישראלית מתחלקת בימים אלה לשלושה חלקים: בליכוד נמצאים אלה שיכולים להדיח את נתניהו ולא רוצים, באופוזיציה נמצאים אלה שרוצים להדיח את נתניהו ולא יכולים,
התחושה היא כמו של חולה סרטן, הרהר אריה דרעי בעצב שלשום, שעה לפני שהכנסת פיזרה את עצמה לדעת. עברת סבב כואב של הקרנות, חזרת לעצמך,
אחרי שנכשל ניסיון הפוטש-בננה של בנימין נתניהו בהצבעה על תכנית ההתנתקות, בסתיו 2004, והמדינה כולה לעגה להתקפלות, סיפר לו חברו דאז, ראובן ריבלין, בדיחה שנועדה
ברחבי ישראל, או יותר נכון: ברחבי גוש דן, יושבים עכשיו כמה אנשים מאוכזבים. הרמטכ"לים גבי אשכנזי ובני גנץ; חברות הכנסת שלי יחימוביץ' וסתיו שפיר; אפילו
לפני כמה שנים למדתי בעוונותיי בחוג למדע המדינה באוניברסיטה לונדונית ארוכת מסדרונות שיש. הפקולטות למדעי החברה בכל העולם הן לרוב מפלטם של מי שלא הסתדרו
את כוחו הפוליטי שואב בנימין נתניהו משני מאגרים גדולים: מהחרדים כאן ומהיהודים שם. נתניהו נשען על תמיכת המפלגות החרדיות. כשזו אבדה לו ב-2003, בקיצוצים הגדולים
יכול להיות, אפילו כמעט בלתי נמנע, שבחודשים הקרובים תהיה המלצת משטרה להעמיד את ראש הממשלה לדין; יכול להיות שהממשלה תיקלע לעוד קטטת רחוב; אבל בנימין
היא המשילה משלים שבהם לוהק למעשה ככלב, הוא קרא לה "נשיאת הפייסבוק האלימה והמסיתה". הוא הביס אותה בבחירות, היא השפילה אותו לאחריהן. אבל האם בסוף
כל הזכויות שמורות לעמית סגל © 2024