חיפוש

חוק הגיוס של ביסמוט? העסקונה החרדית מקבלת מתנה

תפיסת העולם החרדית היא להשתמש בשירותי ה"מדינה" ובתקציביה, אך לא להשפיע על כיוונה ולא חלילה להיות המדינה • חוק הגיוס של ביסמוט נותן להם בדיוק את כל זה, בלי שהם נדרשים להביא מתגייסים לבקו"ם, ומטרתו אחת: למשוך זמן לקואליציה בדמדומיה • תמיכה בו עלולה להביא לקריסת הצבא והכלכלה • וגם: לקרבות האגו של האופוזיציה יש מרוויח אחד, שתמיד לוקח את כל הקופה

ימתין לממשלה הבאה

התכונה העיקרית שמפרידה בין מנהיגים לסתם אזרחים היא היכולת להבחין בין עיקר לטפל. עיתונאי יכול לצייץ בבוקר בעד גיוס חרדים, בצהריים בעד מיגור חמאס ובערב להציע חוקה בהסכמה רחבה. אבל ראשי ממשלה חייבים לקבוע סדר עדיפויות. וכשאתה גבוה בצמרת, הדבר הפחות חשוב הוא לפעמים בעל חשיבות עליונה בעצמו.

כזה היה סיפור גיוס החרדים במהלך המלחמה. היה מרתיח לשמוע שבכירים ביהדות התורה התקשרו למשרד האוצר בשבוע הראשון של המלחמה כדי לוודא שההעברות לישיבות נמשכות ללא הפרעה. היה מקומם להאזין בשנתיים האחרונות לאוסף השטויות של גולדקנופף, פרזנטור של שטייטעל. היה נורא לראות את השלטים "נמות ולא נתגייס".

ובמקביל, היה ברור שהליכה מול החרדים עם הראש בקיר לא תוביל לגיוס, אלא לכל היותר לפירוק הממשלה, וכתוצאה מכך לעצירת המלחמה, לתבוסה לאומית ולהישארות חמאס וחיזבאללה על הרגליים. זה דבר קשה לעיכול כשאתה מילואימניק שקורע את עצמו בעזה, או אשת מילואימניק שכורעת תחת הנטל, אבל הצלחת המאבק לפני שנה היתה הופכת ניצחון פירוס, אידיוטיזם שימושי בשירות שוחרי התבוסה.

באותה הנשימה בדיוק, הנצחת המצב הקיים כעת, אחרי שהסתיימה המלחמה, היא אידיוטיזם שימושי בשירות תומכי ההשתמטות. הצבא לא ישרוד והכלכלה לא תעמוד אם לא יחול שינוי מהותי במדיניות התמריצים בישראל. כיום היא מוכוונת כולה לייצור התנאים שמאפשרים למגזר החרדי לא להתייצב לשירות צבאי, וכתוצאה מכך גם לא להשתתף בשוק העבודה.

החוק שמוצע על ידי הקואליציה, שזכה לכינוי "חוק ביסמוט", לא יביא מזור לבעיה. ראש הממשלה מבטיח שיביא 10,000 חיילים חרדים בשנתיים. לו יהי. בפועל, החוק יגזור עיצומים רק אם יגויסו בשנתיים האלה פחות מ־7,500 חיילים. תורידו עוד 1,000 משרתי שירות לאומי שמוכרים כחיילים – ותגיעו ל־3,000 חיילים בשנה, שזה בדיוק מספר המתגייסים השנה, בלי החוק.

אבל בתמורה, תרד מצוואר העסקונה החרדית החרב החדה ביותר אי־פעם: עיצומים כלכליים אישיים ומוסדיים, ועוד תוך כדי ממשלת ימין על מלא. בפעם הראשונה, הם באמת עם הגב אל הקיר. אם מטרת החקיקה היא הישרדות פוליטית ומיצוי ימי הממשלה – אז החוק מצוין. אם המטרה היא להציל את הכלכלה ואת הביטחון – אז הוא רחוק מלהספיק.

אין שום סיבה להאמין שהמצב איכשהו ייפתר מאליו, כי תפיסת העולם החרדית לא מנסה להשפיע על כיוון המדינה, אלא להשתמש בה. לסמוטריץ׳ יש תוכנית מה לעשות במדינה ביום שבו החרד״לים יהיו רוב. ליאיר גולן יש חזון למדינה חילונית־ליברלית אם השמאל יחזור לשלטון. לחרדים אין, מהטעם שאורח החיים שלהם לא בר־קיימא. הוא נשען על סובסידיות ותקציבים מה"מדינה", ומה יקרה כשהם יהיו המדינה? בכל הטיעונים הדמגוגיים על לימוד תורה והתל־אביבים המשתמטים ומי תורם יותר, גל"צ או פוניבז׳, אין שום התייחסות לשאלה – מהו המודל העסקי שלכם?

בניסיון לפתור את מצוקת המשרתים, עולות כעת יוזמות רבות לשיפור תנאי הסדיר, הקבע והמילואים. שר האוצר סמוטריץ׳ שופך מיליארדים. זה חשוב ונכון מוסרית, אבל לא רלוונטי לבעיה החריפה שעל הפרק. מדוע, למשל, משפחה שאחד מבני הזוג שבה לא עובד זוכה להנחה משמעותית בארנונה? אין הכוונה למובטלים מאונס, אלא מרצון. רוצים ללמוד תורה? אשריכם. למה שאר תושבי העיר צריכים לממן זאת?

התשובה היא: כי המפלגות החרדיות מונות בכנסת הנוכחית 18 מנדטים, שמחזיקים את הרוב הקואליציוני. בלעדיהן, ובשל האובססיה הרל״ביסטית, לא היתה לנתניהו ממשלה, וספק אם אפשר היה להגיע להישגים הצבאיים – מטהרן ועד ביירות. אבל איתן לא ניתן יהיה להגיע לחוק שיביא לגיוס אמיתי. טיוטת ביסמוט היא ההוכחה: הוצאו כל הסנקציות הכלכליות המיידיות. מה נשאר? איסור טיסה לחו״ל, איסור רישיון נהיגה, ובקיצור – עיגון בחקיקה של מה שכל משגיח בישיבה רוצה מהתלמידים שלו.

ההגדרה "מיהו חרדי״ עברה רידוד משמעותי, הדרישה לחיילים קרביים נעלמה, הפיקוח ניתן לוועדה צה״לית־חרדית שלשני מרכיביה יש ניסיון עשיר בעיקום האמת. בסיבוב הקודם, כזכור, נמצאו חיילים דרוזים שהוכרו כחרדים כדי לעמוד במכסות.

שתפו:

קריאה נוספת

עמית-סגל-ראשית_נוואף-נבארי-960x640
המשך קריאה
עמית-סגל_AFP-ראשית-2-960x640
המשך קריאה
עמית-סגל-ראשית_גדעון-מרקוביץ-960x640
המשך קריאה