הטיל הראשון שנחת באשקלון בשנת 2003 הכה בהלם את ממשלת ישראל. קסאמים כבר טפטפו על שדרות במשך שלוש שנים, אך עיתונאים ופוליטיקאים היו באותו ערב בקונצנזוס נדיר. "עד כאן", אמרו בקול אחד. "ככה זה לא יכול להמשיך".
"אשקלון לא תהפוך לקו החזית", הצהיר בביטחון רב ראש הממשלה דאז אריאל שרון. "לא אשקלון ולא מקומות אחרים, בנושא הזה של ביטחון ישראל ואזרחיה לא יהיה שום ויתור, לא עכשיו ולא בעתיד".
ארגוני הטרור סברו אחרת. ב-9 השנים שעברו, קאסם התחלף בגראד שהתחלף בפאג'ר, טווח האש התעקש להתרחב. הירי מרצועת עזה מגיע בימים אלה עד לאזור חיוג 03. בתחילה זילזלו באיום הזה. פרס אמר "קסאמים שמאסמים", ודב וייסגלס הצהיר אף הוא כי מדובר בבעיה של "חפצים מעופפים".
וייסגלס עמל באותם הימים על אישור תכנית ההתנתקות מגוש קטיף. בהצבעה הדרמטית בכנסת חלק מתומכיה הבטיחו שהיא הפתרון שישים קץ לירי. "יש טענה שיהיה איום על יישובים בנגב, עוד לא שמעתי טענה מגוחכת כזאת", הצהיר בשנת 2004 ח"כ מאיר שטרית.
אחרי ההתנתקות גראדים נחתו גם בבאר שבע, ממשלת אולמרט יצאה למבצע "עופרת יצוקה" וליו"ר האופוזיציה באותה תקופה, בנימין נתניהו זה לא הספיק. "ציפי לבני וממשלת קדימה עצרו את צה"ל לפני השלמת המלאכה", טען אז והבטיח: "לא נעצור את צה"ל, נמשיך את המלאכה". מאז הרבה שרים השתטחו לעיני המצלמות בגלל אותם "חפצים מעופפים", ונתניהו ניצב בפני הדילמות שהיו בפני ראש הממשלה אולמרט ביום השישי למבצע עופרת יצוקה.
ב-7 השנים האחרונות המחשב הצה"לי עבד שעות נוספות על מנת למצוא שמות למבצעים בעזה בהם ימוגר איום הטילים. "איש הגשם", "ארבעת המינים", "פרי סחוט", "גשם ראשון", "גשמי קיץ", "חורף חם", "ימי תשובה", "קשת בענן", "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן". השמות משתנים, גם הממשלות – אך רק ההבטחות נשארו כשהיו.
"אשקלון לא תהפוך לקו החזית", אמר שרון לפני 9 שנים בבית ספר בעיר. באותו בית ספר שנפגע הבוקר מירי קסאם. רק בנס – לא היו נפגעים.
