בדיחה משפטית עתיקה מספרת שבכל שותפות בין עורכי דין, אחד בא עם כסף ואחד בא עם הניסיון. אחרי שנה, זה עם הניסיון יוצא עם הכסף, וזה עם הכסף יוצא עם הניסיון. השותפות ההולכת ומתהדקת בין לפיד ובנט מיוחדת: לאף אחד מהם אין ניסיון. הם נסמכים על הניסיון המר של יריבי נתניהו. אולי בגלל זה היא לא ממהרת להתפרק.
ראש הממשלה, כמו גם עיתונאים ובכללם הטור הזה, לא העריך נכון את חוזק הברית בין יש עתיד והבית היהודי. גם המידע המודיעיני הגיע באיחור: ההסכמה העקרונית בין ראשי שתי המפלגות הושגה עוד לפני הבחירות, בתיווכו של מספר 2 של לפיד, הרב שי פירון. למרות הסימנים המקדימים, נתניהו לא חיבר אחד ועוד אחד. הוא חשב שזה עוד מו"מ קואליציוני, שבו מרכיב הממשלה מתמרן בין שותפיו הפוטנציאליים. בפועל, הוא גילה רק השבוע שהוא לא מתמרן, אלא מתומרן.
שרון נהג תמיד להגיד שפוליטיקאי צריך לבחור: או ליהנות או לנצח. לאסונו של נתניהו, הוא נהנה מאוד בחודש האחרון. השגיאות הגסות של ראש הממשלה, רעייתו ושלל מקורביהם בכל הנוגע לטיפול בבית היהודי אולי לא יצרו את ציר בנט-לפיד, אבל חיזקו אותו. ההתעלמות הבוטה מבנט, העיכוב בטלפון הברכה ודחיקתו לסוף תור הפגישות, אחרי זהבה גלאון, רק דחפו עוד יותר את הבית היהודי לזרועות יש עתיד. כשהליכוד נזכר באיחור לדבר על לבו של האגף החרד"לי במפלגה נגד השותפות עם לפיד, הוא גילה שהם רותחים על מסע הבחירות האכזרי שהליכוד ניהל נגדם. מה מסתתר מאחורי בנט, שאל הליכוד בבחירות. השבוע הוא גילה שמסתתר שם זעם גדול.
כרגע, תתפלאו, המרוויח הגדול מהברית הזו הוא דווקא יאיר לפיד. במתמטיקה הפוליטית, ה-12 של הבית היהודי שווים יותר מה-19 של יש עתיד, כי בלי הראשונים אין ממשלה, ובלי האחרונים יש. הבעיה של בנט היא, שרגע אחרי הקמת הממשלה זה יתהפך: לפיד יהיה השותף הבכיר, שיכתיב את הטון. בנט יהפוך אז לשותף שולי יחסית.
ולכן, אחרי הניסיון הכושל לנגן על הרגש הפרו-חרדי של כמה מחברי הבית היהודי, עברו השבוע בליכוד לשלב הפיתויים. הם מציעים לבנט להתנתק מלפיד, ובתמורה להיכנס ראשון לממשלה, להכתיב את קווי היסוד שלה ולזכות לנתח הגון של תיקים שכמותו לא קיבלה המפד"ל מעולם. להפתעתם, בנט עומד לפי שעה בסירובו. הוא הזהיר את חבריו שנתניהו יחתום על הסכם איתו, רק כדי להפר אותו ברגע האחרון ולהשאיר אותו בחוץ, כמו שעשה לאיחוד הלאומי לפני 4 שנים.
מקורבי נתניהו תוהים מאיפה נדבק בנט בפרנויה הזו. הם הציעו את אביגדור ליברמן כערב לקיום ההסכם. מילה שלו זו הרי מילה. מקורבי בנט משיבים שהפחד שלהם הוא ממצב שבו כלל לא יגיעו לשלב החתימה. ברגע שהבית היהודי יסכים לפתוח במו"מ חשאי על חבירה עצמאית לממשלה, נתניהו ירוץ ללפיד'ז ויספר להם, בלי צו איסור פרסום ובלי להסוות פרטים, על דבר הבגידה במסתרים. יש עתיד הזועמת תמהר להצטרף, והבית היהודי יושלך הצידה.
כיוון שבלי הבית היהודי אין כמעט שום תסריט ריאלי של ממשלה יציבה. ההיגיון אומר שבשבוע הבא נתניהו יפגוש שוב את בנט, ויגיש לו הצעה מפתה עוד יותר. כאיש הייטק מנוסה, השאלה היא מתי יו"ר הבית היהודי יחליט לעשות את האקזיט.
ברירת שמשון
כל עוד הציר בנט-לפיד לא נשבר, עומדת להיכפות על נתניהו בעוד חודש הממשלה הבאה: הליכוד, יש עתיד, הבית היהודי, התנועה וקדימה. סך הכל 70 ח"כים. בניסיון להימנע מצעידה בקוראלס הזה, עלתה בלשכת ראש הממשלה אפשרות מסקרנת: נתניהו יחתום על הסכם עם התנועה, ואחר-כך, בניגוד לכל הציפיות, ידהים ויצרף לממשלתו דווקא את ש"ס ויהדות התורה. יחד עם קדימה יהיו לו כבר 57 ח"כים. ברגע שנוכחות החרדים בממשלה היא עובדה, וכיוון שהוא אינו מעוניין בבחירות חדשות, בנט ייאלץ להצטרף. בתקווה, אחריו יצטרף גם לפיד. הרי בנאום במכללת ספיר, לפני כחודשיים, הוא הבהיר לאן פניו: "לבני הייתה צריכה להתחשב בבוחרים שהצביעו לה ולהיכנס לממשלה ולהילחם להשפיע לטובתם. קדימה עשו טעות, אני לא אחזור על הטעות הזאת. אכנס לממשלה ואלחם על הדברים שאני מאמין בהם".
הבעיה של נתניהו היא, שיכול להיות שלפיד שינה מאז את טעמו. במקום להיות גלגל חמישי במגה-ממשלה של שמונים ושמונה ח"כים, יו"ר יש עתיד עשוי להעדיף אופוזיציה. נתניהו רוצה את לפיד בממשלה, מוחלש, בלי יד על צינור החמצן, אבל בפנים. אבל זה כנראה לא יתאפשר. ככלות הקול והתמונה, יתייצב נתניהו בפני ברירת שמשון שלו: האם לפיד מסוכן לו יותר בתור השותף הבכיר בממשלה, או בתור יו"ר האופוזיציה. הברירה הזו עדיין בידיו.
בית מדרש פרלמנטרי
נאומי הבכורה של הח"כים החדשים, שנישאו השבוע, חיזקו את הרושם החיובי מהכנסת הנכנסת. יאיר לפיד נאם לשם שינוי בלי פרומפטר ופאתוס, משה פייגלין נשא נאום בנוי לתלפיות. בסיומו הוא התחבק עם הח"כ החדש מיקי לוי (יש עתיד). אחוות עצורים ועוצרים לשעבר.
הנאום הטוב ביותר שייך לח"כ רות קלדרון, דוקטור לתלמוד מסיעת לפיד. היא חילקה לח"כים דפים עם מדרש תלמודי על רבא, ומול עיניהם המשתאות של הנוכחים (ועוד כמה עיניים חשדניות של ח"כים חרדים) הפכה את המליאה, לשעה קלה, לבית מדרש. זו בדיוק הצרה של המפלגות החרדיות: חברי "שינוי" הציעו למכור חזיר במזנון הכנסת. חברי "יש עתיד" ממלאים את דפי הפרוטוקול בדפי גמרא.
בסיום נאומה, קלדרון ביקשה לקרוא "תפילה בכניסה לכנסת": "יהי רצון מלפניך, ה' אלוקינו ואלוקי אבותינו ואמותינו, שאצא מהבית הזה כפי שנכנסתי אליו, שלמה עם עצמי ועם הבריות.
מי ייתן שמעשי יהיו לטובת של כל תושבי מדינת ישראל ושאפעל לתקן את החברה אשר שלחה אותי למעון זה ולהשכין שלום צודק בינינו, ועם שכנינו. מי ייתן ותמיד אזכור שאני שליחת ציבור ועלי להקפיד על ניקיון כפיים ולב. מי ייתן ואצליח ונצליח בכל מעשי ידינו". מספסלי ש"ס לא ענו אמן.
