חמש הערות על פרשת מוזס-נתניהו
1. פרשת נתניהו מוזס לא תוכל להיגמר רק בנתניהו ומוזס. היא תהיה חייבת להתרחב: לשבעת מציעי החוק לסגירת ״ישראל היום״ – האם הם קיבלו סיקור
15/01/2017
1. פרשת נתניהו מוזס לא תוכל להיגמר רק בנתניהו ומוזס. היא תהיה חייבת להתרחב: לשבעת מציעי החוק לסגירת ״ישראל היום״ – האם הם קיבלו סיקור
הידיעה על פגישות חשאיות, אולי פליליות, בין ראש הממשלה למו"ל ידיעות אחרונות, שיגרה גלי הלם במערכת הפוליטית. אבל כמו בפרשת הסיגרים, זה היה הלם טקטי,
בקול דממה דקה, אולי עם מבזק או שניים באינטרנט, אושר לפנות בוקר תקציב המדינה הדו שנתי. מה שהיה פעם היום החשוב והמסוקר ביותר בלוח השנה
ב-21 בינואר הקרוב יקרה משהו שלא אירע מעולם בשבעה עשורים של יחסי ישראל וארצות הברית: ראש ממשלה ימני בראש ממשלה ימנית מלא-מלא יעבוד מול נשיא
1. כשהכתב של מאקו התקשר בשבוע שעבר לספר לי ש-48 אחוז מעוקביי בטוויטר הם בעצם פייקים, אני מודה שהופתעתי מאוד. לא מכמה המספר גבוה; להפך:
1. מי שצפה בראיון של ראש הממשלה עם אודי סגל זכה למחזה נדיר: נתניהו, אולי המיומן ביותר בהדיפת שאלות מציקות והיצמדות למה שתכנן להגיד נעצר
אם הבחירות הקרבות באמריקה הן ניסוי ענק בפוליטיקה, דונלד טראמפ הוא קבוצת הביקורת. ללא מערך שטח, עם אפס דולרים בתשדירי טלוויזיה לעומת 52 מיליון דולר
אם יש יעד פוליטי אחד לראש הממשלה בחודשים הקרובים, הנה הוא: אישורו של דו"ח פילבר בממשלה ובכנסת. מאחורי צמד המילים הזה מסתתרת רפורמה שאפתנית, עצומת
היו ימים, בשנות התשעים העליזות, שבהם "התקשורת" בשביל בנימין נתניהו הייתה רשות השידור. ערוץ 1 הפופולרי חבט בו עם הפרסום על פרשת בר-און חברון, רשת
את הבעייתיות שבבעלות המדינה על כלי תקשורת למדתי לפני הרבה שנים, כשהייתי כתב גל"צ צעיר, והוזמנתי פעם להתראיין בערוץ הראשון על תחום הסיקור שלי. בצה"ל אין
עמית סגל הוא הפרשן הפוליטי של חדשות 12 וידיעות אחרונות, המזוהה עם חשיפתן של חלק מהפרשיות הגדולות ביותר שהיו בשנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית. בהרצאותיו מגלה סגל סודות קטנים מתוך התחקירים הגדולים: מה מרכיב את המכונה המשומנת שנקראת התקשורת, מיהם המושכים האמיתיים בחוטים של הפוליטיקה במדינה ומדוע תקשורת ופוליטיקה כרוכות זו בזו מזה שנים, בקשר שאי אפשר להתיר.
