הזרמים שמתחת לקרח
בהצהרה אחת פשוטה, בת ארבע מילים, ביצעה שלי יחימוביץ' נסיגה מקו חפירות אסטרטגי שהחזיקה במשך שנה ורבע. "לא אשב בממשלת נתניהו", אמרה, והודתה שהניסיון למשוך
04/01/2013
בהצהרה אחת פשוטה, בת ארבע מילים, ביצעה שלי יחימוביץ' נסיגה מקו חפירות אסטרטגי שהחזיקה במשך שנה ורבע. "לא אשב בממשלת נתניהו", אמרה, והודתה שהניסיון למשוך
הקרשנדו המרהיב שבו הסתיימה אתמול עונת החיזורים של בחירות 2013 מתמצת היטב את הסיפור כולו: במסווה של אידיאולוגיה ועקרונות התנהל כאן משחק כיסאות, לפעמים מביך
בסדרת הטלויזיה "הבית הלבן" היה אסור להזכיר בסביבת הנשיא את המילה האיומה "מיתון". במקום זאת אמרו שם: "בייגלה". ראש הממשלה הולך לאכול הרבה בייגלה בקרוב.
במדינה שבה בתי משפט מחליפים ממשלות, נדיר מאוד לראות ממשלה שמחליפה במו ידיה חצי בית משפט. זה בדיוק מה שקורה בימים אלה בבית המשפט העליון.
ביום שלישי בערב, שעה לפני סגירת הקלפיות, נשרך תור ארוך של פיליפיניות בכניסה לסניף העבודה בירושלים. הן המתינו לבוחרים שיממשו את זכותם הדמוקרטית, איש משענתו
הנה תפנית שהמודיעין הפוליטי של ראש הממשלה לא חזה: במפת האיומים שלו, ועדת החוץ והביטחון בראשות שאול מופז נתפסה עד לאחרונה כגורם אוהד ומלטף. אחרי
שבעה-עשר אלף קולות. זה הדבר היחיד שחולף בימים אלה במחשבותיהם של שלי יחימוביץ' ועמיר פרץ. המספר הצנוע הזה הוא כל מה שדרוש בימים אלה כדי
בשיאה של מחאת האוהלים, כשהעיתונים מלאו סוציאליזם ומשרד ראש הממשלה בפאניקה, הזהירה חברת הכנסת זהבה גלאון מצעדי ייאוש מקיאבליסטיים של בנימין נתניהו. "איני מוציאה מכלל
אם יש את נפשך לדעת מהו הסיפור המרכזי של הבחירות, סע למשרדי מרצ ברחוב דה וינצ'י בתל-אביב. בחורף 2006 אימצו ביילין וחבריו הלכה למעשה
עמית סגל הוא הפרשן הפוליטי של חדשות 12 וידיעות אחרונות, המזוהה עם חשיפתן של חלק מהפרשיות הגדולות ביותר שהיו בשנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית. בהרצאותיו מגלה סגל סודות קטנים מתוך התחקירים הגדולים: מה מרכיב את המכונה המשומנת שנקראת התקשורת, מיהם המושכים האמיתיים בחוטים של הפוליטיקה במדינה ומדוע תקשורת ופוליטיקה כרוכות זו בזו מזה שנים, בקשר שאי אפשר להתיר.
