למה נדמה לנתניהו שאין עם מי לדבר על הרפורמה, ועם מי כנראה ידבר בכל זאת * כיצד נפילת לשכת עורכי הדין בעידן חימי ונוה דווקא עשויה לסלול את הדרך לפשרה * מתי נשיאים אמריקאים איבדו עניין כאן, וראש הממשלה את סבלנותו להטפות מוסר משם * ומדוע לפיד שיצא נגד בכייני המילקי מברלין, נאלם מול ההייטקיסטים שהחליטו להיות אזרחים על תנאי
האם היחסים המעורערים עם האח לשעבר יובילו את בנט להטיל וטו על הסכם בעייתי בעיניו * מה היה אומר הפוליטיקאי המתחיל יאיר לפיד על הפחד של ראש הממשלה לפיד מהתקשורת * ואיזה אובמה חשש נתניהו להרגיז בספרו החדש – את הנשיא הקודם או את הנשיאה הפוטנציאלית
איך קורה שראש הממשלה מצטיין בנאומים בעולם, אבל שותק כשישראל מדממת וכשבלינקן הוזה * איזה מוקש טומן הח"כ מסיעת היחיד לקואליציה ובעיקר לשרת הפנים * מה הקשר בין עדות פילבר לתוכניות הקאמבק של נתניהו * ולמה כל כך קשה להבין מתוך הציוצים של שמאלני הקבינט מי ביצע את פיגועי הטרור
אם יש מדד ללחץ בלשכת ראש הממשלה, הוא בדרך כלל המתקפות על יריביו באופוזיציה. כשהכל עובד כמו שצריך, ראש ממשלה אמור לנער את הביקורת ממתנגדיו
רק מאוחר בערב, כשגברתני השירות החשאי פירקו את עמדות הבידוק בלובי של מלון רוזוולט, התברר שכל הזמן הזה דווקא היה דגל ישראל בועידת הארץ. דגל
לכל מערכת בחירות, כמו שכתב נתן אלתרמן, יש רגע של הולדת: האירוע המעצב של בחירות 2009 היה מלחמת לבנון השנייה של 2006; בחירות 2013 הושפעו
שבוע בתוך המגעים הקואליציוניים, מדריך מקוצר להבחנה בין אמת לספינים. ביקור אובמה נועד להשפיע על הרכב הממשלה הבאה: נו באמת. אם המעצמה הגדולה בעולם אינה
ראש הממשלה צפה בטלוויזיה בערב שלישי האחרון, ונדהם. חמש דקות אחרי שהמהדורות נפתחו בביקורתו הקשה על הממשל האמריקני, שודרה בלי תיאום הודעת התגובה של ברק,
הקרב הבלתי-נגמר בין לשכת ראש הממשלה לערוץ עשר לא יעשה טוב לאיש מהצדדים. לא לכתבי ערוץ 10, שמניפים שלטים נגד שר האוצר ואחר-כך מפרשנים אותו
עמית סגל הוא הפרשן הפוליטי של חדשות 12 וידיעות אחרונות, המזוהה עם חשיפתן של חלק מהפרשיות הגדולות ביותר שהיו בשנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית. בהרצאותיו מגלה סגל סודות קטנים מתוך התחקירים הגדולים: מה מרכיב את המכונה המשומנת שנקראת התקשורת, מיהם המושכים האמיתיים בחוטים של הפוליטיקה במדינה ומדוע תקשורת ופוליטיקה כרוכות זו בזו מזה שנים, בקשר שאי אפשר להתיר.
