פוליטיקאים עם פטיש עץ: על המוסר הכפול של בג"צ
כששואלים את יאיר לפיד מה הנכס העיקרי של בני גנץ הוא מצמיד את אצבעו לפיו ומשמיע צליל אחד ארוך: "שששששש". אחרי עשור בדיסטורשן, רווי שערוריות
כששואלים את יאיר לפיד מה הנכס העיקרי של בני גנץ הוא מצמיד את אצבעו לפיו ומשמיע צליל אחד ארוך: "שששששש". אחרי עשור בדיסטורשן, רווי שערוריות
מי ששוחח עם בני גנץ בימים האחרונים התרשם שהוא מדוכדך למדי. הרמטכ"ל העשרים והשם המסקרן בבחירות לכנסת העשרים ואחת קיווה להשקה אחרת לגמרי של מסע
אפילו בסטנדרטים של שרי הליכוד, זו הייתה סיטואציה מעוררת חמלה. בישיבה בראשית השבוע הם נדרשו לתמוך בחוק שעשוי להשליך בתוך כשנה את מפלגתם אל האופוזיציה
אחרי שנכשל ניסיון הפוטש-בננה של בנימין נתניהו בהצבעה על תכנית ההתנתקות, בסתיו 2004, והמדינה כולה לעגה להתקפלות, סיפר לו חברו דאז, ראובן ריבלין, בדיחה שנועדה
רגע לפני ששרי הקבינט התרוממו מהכורסאות בבור הסודי, רגע אחרי שסיכמו על עצירת האש, הניח השר אריה דרעי את כף ידו לזקנו בתנועת דאגה ותהה:
הכנסת, שדלתותיה נטרקו השבוע בפני דינה זילבר, מוכרת לה כבר יותר מרבע מאה. בכנסת השלוש-עשרה, כנסת אוסלו ורצח רבין, היא הייתה עוזרת פרלמנטרית בסיעת האופוזיציה
על שלושה דברים נתניהו עומד: על הביטחון, שיקול הדעת והימין. הוא עומד בראשות הממשלה זו הכהונה הרביעית בגלל מעמדו הבלתי מעורער כמר ביטחון הישראלי; בגלל
מה הסימן המובהק שהעסקים כבר לא כרגיל? כשמנסים להפגין עסקים כרגיל. ביום שני בצהריים שעט ראש הממשלה אל סיעת הליכוד, ובישר לנוכחים: "תורידו הילוך, אני
השר יעקב ליצמן לא בקיא עד עכשיו בפרטי הפשרה המפורסמת שגיבש לכאורה. במוצאי יום ראשון, כשנתניהו החליט לסיים את המשבר עם נפתלי בנט, הוא צלצל
הפגישה שרודפת את מבקר המדינה כבר ארבע שנים נמשכה לא יותר מעשרים שניות. באביב 2012 הוזמן יוסף שפירא אל ראש הממשלה כדי לבחון אפשרות שהליכוד
עמית סגל הוא הפרשן הפוליטי של חדשות 12 וידיעות אחרונות, המזוהה עם חשיפתן של חלק מהפרשיות הגדולות ביותר שהיו בשנים האחרונות בפוליטיקה הישראלית. בהרצאותיו מגלה סגל סודות קטנים מתוך התחקירים הגדולים: מה מרכיב את המכונה המשומנת שנקראת התקשורת, מיהם המושכים האמיתיים בחוטים של הפוליטיקה במדינה ומדוע תקשורת ופוליטיקה כרוכות זו בזו מזה שנים, בקשר שאי אפשר להתיר.