בס"ד בע"מ

איזה סדקים יש בהצהרת הנאמנות לנתניהו ומי אחראי להם * איך יישמע לפיד ביום שאחרי הבחירות * למה סמוטריץ' מתעקש ללכת נגד הרוח של בוחריו * ועד מתי תמשיך ערימת פלאפלים מתנשאת לפרסם הודעות לציבור

ברית ממלמלים

כמו הפרסומת לאיטונג מהמאה שעברה, גם בפוליטיקה יש בלוק ויש בלוק. גם הפעם, כבסבבים קודמים, הציג השבוע הליכוד לראווה התחייבות של החרדים לתמוך בנתניהו. המטרה אינה לחזק את בטחונו העצמי של נתניהו – שכן ידוע שהטייארות הטובות ביותר נעשות ממסמכים פוליטיים – אלא לפגוע בסער ובנט: הם הרי מתגאים ביכולתם להקים ממשלה עם החרדים, בניגוד ללפיד. אם זו תישלל מהם בפומבי, אולי יעברו חלק מהמנדטים בחזרה לליכוד.

אבל כשמשווים את הנוסחים, עולה הבדל תהומי בין ההתחייבויות הקודמות לזו הנוכחית. בדיוק לפני שנה, ערב בחירות 2020, חתמו ראשי הימין על המסמך הבא: "לא נתמוך ולא נצטרף לשום ממשלה מלבד לזו שירכיב הליכוד ובראשה יעמוד בנימין נתניהו. לא ננהל כל משא ומתן להקמת ממשלה אחרת".

במסמך שעליו חתמו החרדים השבוע, לקראת בחירות 2021, נכתבה התחייבות מעורפלת בהרבה: "אנו מתחייבים להקים יחד ממשלה משותפת כדי לממש הזדמנות מיוחדת להקים ממשלת ימין אמיתית. הצבעה לכל מפלגה אחרת תביא לממשלת שמאל בראשות לפיד. אנו קוראים לציבור להצביע עבורנו". מה יש פה בעצם, חוץ מאזהרה מהשמאל וקריאה לתמוך בימין (אלא במי, מרצ?).

החרדים יודעים ללמוד גמרא: הבדלי נוסח כאלה נראים דקים, אבל עשויים להסתיר מאחוריהם תפנית משמעותית. החשד גובר כאשר מתברר שהשידולים להחתמת השותפים ארכו ימים ארוכים, וגם אז חתם ח"כ משה גפני רק ברגע האחרון, אחרי שהמסמך כבר דלף לתקשורת. האם השינוי נובע מהעובדה שהפעם בעל הסיכוי המוביל להרכיב ממשלה מול נתניהו אינו גנץ אלא בנט וסער הימניים?

והאם זה קשור לעובדה שבבית הרב קנייבסקי מספרים על שליח מטעמו של סער שבא והולך כל העת, בניסיון להשאיר את החלון פתוח לאחר הבחירות? נתניהו עצמו דווקא לא מצלצל לנכד מאז הטלפון המפורסם ההוא, שעורר ביקורת ציבורית חריפה. את המסרים הוא מעביר דרך גפני. נכדו של הרב, יענקי, הטיל וטו בשבוע שעבר על חתימה על ההתחייבות, במחאה על סגירת תלמודי התורה. מאז הם נפתחו, ללא קשר, אבל קנייבסקי הנכד תדרך עיתונאים שלמסמך ההתחייבות אין משמעות של ממש. דרעי וליצמן יילכו רק עם נתניהו מטעמיהם שלהם, אבל הליטאים, שגפני נציגם, מתגעגעים לימים שבהם היו לשון מאזניים. אולי זה גם קשור למתקפות החריפות על הרב קנייבסקי בשנת הקורונה.

והכי מוזר, בכירים במפלגות החרדיות טוענים שאת הנוסח הזה, החלבי מאוד, גיבש דווקא נתניהו. למה לא רצה לדרוש יותר? "כל מה ששינינו זה להוסיף בס"ד", טוענים החרדים. בני גנץ סמך על ערבות של דרעי רק כדי לגלות שהיא לא כובדה בבנק. ועדיין, גם נתניהו מבקש לקבל בעזרתם משכנתא.

ראש פתוח

אחת ולתמיד, ניסיתי לברר אצל יאיר לפיד, האם אתה מתמודד לראשות הממשלה? בדומה לביבי, גם יו"ר יש עתיד בחר לענות על שאלה אחרת. "הדבר החשוב", השיב, "הוא איזו ממשלה זו תהיה, איזה ערכים יהיו לה, ואיזה הרכב. מה אתם מעדיפים – ממשלה שפויה שעובדת או ממשלה של בן גביר, ליצמן וכתבי אישום".

הוא מאוד רוצה להיות ראש ממשלה, כמובן, אבל פחות רוצה להעניק לנתניהו את הקטטה שהליכוד מעוניין בה: לא על זהות השותפים אלא על זהות העומד בראש.

דבר מעניין קרה ללפיד: בבחירות הקודמות, הכחיש תמיכה של המשותפת בניסיון להסוות את העובדה שיש לו אפשרות ממשית להקים בסיועם ממשלה. עכשיו הוא טוען לקיומה של תמיכה כזו, למרות שאין לו: הרי סער ובנט לא יסכימו לעולם להצהיר אמונים בחסדי יזבק ועודה. הממשלה היחידה האפשרית בסקרים ללא נתניהו מורכבת משבע עד שמונה סיעות ציוניות, מימינה ועד מרצ, כשבאמצע הקטטה הגדולה: מי בראש. ביום שאחרי הבחירות, אם תסתמן אפשרות, כבר תשמעו היטב מלפיד שהוא מעוניין בתפקיד.

על דבר אחד מסכימים שלושת הטוענים לכתר – לפיד, סער ובנט: רוטציה משולשת לא תהיה. אי אפשר לעשות מראשות הממשלה תורנות מטבח.

בסקרים, מסתמנת תופעה מעניינת: רוב בוחרי ימינה ותקווה חדשה אינם מתנגדים במיוחד לשותפות עם לפיד, אבל סולדים מישיבה תחתיו. לכן שפך השבוע נתניהו סכום של כשני מיליון שקל בשלטי חוצות שבהם נטען כי הצמד יישב בממשלת יש עתיד; לכן מיהרו שניהם לטעון שלא יסכימו לכהן תחתיו כשרים.

אכזרית מכולן היא, כמו תמיד, הדילמה של בנט: אם נתניהו לא ישיג 61 בפעם הרביעית, גם אחרי מגפה של פעם במאה שנה ותהפוכות דעת הקהל שהביאה איה, אין שום סיבה לחשוב שיצליח אי־פעם, ויש גם גבול לפעמים שאפשר לגרור את המדינה אל הקלפיות. לכן, אין לו סיבה לחזור לבלוק הימין לעוד סבב־שווא שבו יישחק. מצד שני, ממשלה שבה הורביץ, מיכאלי ולפיד הם חברי קבינט בכירים לא תאריך ימים בגלל המחלוקות היסודיות שבה, מה גם שבנט עדיין עומד בסירובו לכלול את מרצ בקואליציה. אם לנתניהו יהיו יחד איתו 61, הוא יהיה הפוליטיקאי הראשון בתולדות המדינה שמתלבט אם לשבת בקואליציה עם איתמר בן־גביר או עם יאיר גולן. יש סיכוי לא מבוטל שכך יקרה: נתניהו היה משוכנע עד לשבועיים האחרונים שיצליח להגיע ל־61 גם בלי בנט. עכשיו יסתפק גם ב־61 איתו.

החלמות באספמיה

סמוטריץ': מה עובר על בצלאל, תהו בימין. יושב־ראש הציונות הדתית סירב לחתום על הצהרת הנאמנות לנתניהו, בניגוד לעמדתם של בערך מאה ועשרה אחוז מתומכיו. האיחוד עם בן־גביר מניב קולות בציבור הכהניסטי והחרדי, אבל בציונות הדתית עצמה, זו שמפלגתו נושאת את שמה, ניכרת על פי הסקרים הרבה פחות התלהבות. הוא יצטרך להתעורר בדחיפות אם ברצונו להרחיק את מפלגתו מהאזור המסוכן של אחוז החסימה.

גנץ: יושב־ראש כחול לבן הזהיר השבוע שאם לא יעבור את אחוז החסימה, הרי שלא יוכל להמשיך ולכהן כראש הממשלה החלופי והוא יפוטר מיד בידי נתניהו. ההנחה הזו נשענת על הדרישה בחוק מראש הממשלה לכהן כחבר־כנסת. גנץ, נאמן לקמפיין אך פחות לעובדות, לא טרח לברר בלשכת היועץ המשפטי לממשלה את המצב העובדתי המדויק. מי שטרח לברר נזכר שכבר כיהן פה פעם ראש ממשלת מעבר שלא היה חבר־כנסת: זה היה אהוד אולמרט, שהמשיך בתפקידו ב־2009 במשך למעלה מחודש אחרי שכהונתו כח"כ פקעה. סמכו על גנץ שייזכר בתקדים הזה באביב הקרוב.

חיסונים: סימן השאלה הגדול של הבחירות, היקף המחוסנים, הפך ביום שלישי לסימן קריאה. 28 יום מקבלת המנה הראשונה מקבלים את הדרכון, ולפיכך התברר ביום שלישי השבוע, שביום הבחירות יהיו 4,573,244 מחוסנים כאלה. יחד עם המחלימים, יהיו כחמישה מיליון ורבע אנשים חופשיים בישראל. בעוד תשעה ימים אמור להיכנס לתוקף השלב הבא, והמכריע מכולם מבחינה אלקטורלית, בפתיחת המשק: מסעדות, אירועים, בתי קפה. אבל התפשטות המגיפה, ופצצת חגיגות פורים מאיימות עליו. איך אפשר לפתוח כשה־R עולה והתחלואה מזנקת? נדמה שהממשלה, דהיינו הליכוד, כבר מכינה את פתיחת המשק בכל מקרה, אם שומעים היטב את הקמפיין נגד סרבני החיסונים. המטרה תהיה להסיט את האשמה בתחלואה לא על הממשלה שמחסנת, אלא על אלה שאושפזו אחרי שסירבו להתחסן.

מועצה לא קרואה

אם לעיתונים היה ריח, היה עולה מגיליון יום שלישי ניחוח חריף של אדנות והתנשאות. 136 קצינים במיל', כולם גברים, כמעט כולם אשכנזים, חתמו על הקריאה לבני גנץ לפרוש מהמירוץ, שכן "ישראל לפני הכל". גם מי שאחוות החבר'ה הטובים, המיוזעת במדי ב', לא עושה לו את זה בדרך כלל, עשוי היה להתרשם מירידת ערך הרעות בצבא. הרי לא במקרה לא נבחרו מדענים, ספורטאים או רחמנא לצלן נשים לחתום על העצומה: המטרה הייתה לפגוע בגנץ במקום שהכי כואב לו: בפנקס המילואים. הקשר היחיד של המודעה הזו לביטחון הוא הביטחון העצמי של חותמיה: הם ימליכו והם ידיחו, הם ירוממו והם ישפילו.

חבל שאין שקופית בדיקת עובדות גם למודעות. תחת שמו של אהוד ברק היה נכתב כי כשהתפרסמו, ממש ערב הבחירות, האזהרות של יועצו של גנץ כי הוא חלש מול איראן, הוא קבע בנחרצות: "יש לגנץ את האומץ לקבל החלטות, ראיתי זאת בעיניי". חודש אחר־כך, בלי להתבלבל, קבע ש"גנץ חלש וסחיט".

ליד תא"ל גיורא ענבר הייתה מופיעה כוכבית: לפני הבחירות גמר את ההלל על יו"ר כחול לבן: "למה כולם מופתעים לטובה מגנץ? מה ההפתעה? סוף־סוף מנהיגות אמיתית, ממלכתית ופטריוטית". שבוע אחרי שגנץ הצטרף לממשלה טען ששיקר כל הדרך: "הכרתי את גנץ מהצבא, חשבתי שהוא לא מתאים ובכל זאת תמכתי בו. זה לא העיפרון הכי חד".

או דני יתום, שאך לפני שנה הורה לגנץ להיכנס מיד לממשלה עם נתניהו ("ההיסטוריה לא תסלח לך… די לחרמות") וכעת, באותה נחרצות וביטחון עצמי שמלווים אותו עוד מחיסולו של חאלד משעל הוא דורש ממנו לפרוש מהמירוץ כדי של"נאשם נתניהו" לא תהיה ממשלה. 

בשם הדרגות ובזכות האמצעים הכלכליים לפרסום מודעה כזו, משוכנעים כל הנ"ל שהם משמשים כמועצה הקרואה של המדינה. אין פלא ששמם של כמה מהחתומים (למשל אסף אגמון וגיורא ענבר) מתנוסס על עצומה שפורסמה בעיתונות ערב משאל מתפקדי הליכוד על ההתנתקות, ב־2004. "ההתנתקות מעזה טובה לביטחון. אנו החתומים מטה קובעים כי לדעתנו המקצועית היא צעד של עוצמה התורם לחיזוק המדינה וחיוני לביטחון ישראל". איזו שחצנות עצומה.

אבל יש כלל אחד בדור האחרון: כל מה שהחבורה הזו עושה, יוצא הפוך. ואכן, לא אלמן ישראל. בסקר הראשון לאחר פרסום העצומה התחזק גנץ לחמישה מנדטים.