משה כחלון אומר שהוא מאמין לכולם. הוא שומע את יעקב ליצמן מודיע שיפרוש מהקואליציה אם חוק הגיוס לא ישונה, ומאמין לו; הוא מאזין לאביגדור ליברמן מודיע שחוק הגיוס לא ישונה, ומאמין לו; ובעיקר, הוא שומע את בנימין נתניהו מודיע שללא הסכמות נלך לבחירות, ומאמין לכל מילה.
ולכן המסקנה של משה כחלון היא שהבחירות כבר כאן. ניחוחן עולה מהרמות הכוסית של ראשי המפלגות הגדולות, מהתכתשויות הרדיו, מההצהרות בועידות ובכנסים. בעוד ארבעה שבועות וחצי, שבועיים נטו בלי חגים, ייפתח כנס החורף של הכנסת. שר האוצר משוכנע שהוא ייפתח וייסגר מיד. ישראל תבחר את הכנסת ה-21 בפברואר הקרוב, אולי לכל המאוחר במרץ.
יש מי שסבורים, עדיין, אחרת. ביהדות התורה נמשכת ההתרוצצות בניסיון נואש למצוא פתרון. בעיצומו של חודש אלול נערף ראשו של מזכיר המועצת הקודם, זה שבישל את הדייסה הנוכחית וגרם לגדויילים לעלות על העץ הכי גבוה בסביבה ועוד בחוק כה נוח. הוא הוחלף במזכיר חדש, תאב פתרון. מהעבר השני, שר הביטחון הביע נכונות לשינויים מסוימים, "סמליים" כהגדרתו. זה פתח כקוף מחט אבל בפוליטיקה אפשר להשחיל דרכו פילים.
רשמו ביומנכם: במוצאי שמחת תורה, בזמן ההקפות השניות, אחד באוקטובר למניינם, תתכנס מועצת גדולי התורה להכרעה הסופית. על חוק הגיוס, ובעקיפין – גם על תאריך הבחירות.
איתות אזהרה
שמונה מילים עם פוטנציאל דרמטי נשמעו השבוע מפיה של חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס. "כשיגיע הרגע, אני חושבת שזה יהיה בלתי אפשרי". ב"זה" הכוונה להגשת כתב אישום נגד ראש הממשלה, מהלך שיקרה, בהנחה שיקרה, אי שם בין 2020 ל-2021.
זה חידוד קטן אך משמעותי של דברים שלוי אמרה כבר בקיץ, בראיון לדנה ויס: "תראי, יש את העניין החוקי, והחוקי אומר שגם בכתב אישום אפשר להמשיך לכהן. אבל יש גם את העניין הציבורי והעניין הפרקטי. ראש ממשלה שמנהל מערכה משפטית על חפותו, איך הוא יעשה את זה?" השבוע היא כבר כמעט ענתה על השאלה: הוא לא יעשה את זה. לא איתה, לפחות.
נכון, מילים של פוליטיקאים הן דבר הפיך, אבל במקרה הזה ההצהרה תשפיע על הבחירות ועל הרכבת הממשלה שלאחריה. גוש השמאל-מרכז, גוש הרק-לא-ביבי, עומד בחודשים האחרונים בסקרים על מספר עגום למדי של חמישים מנדטים ביום הבהיר ביותר, לרוב פחות. אורלי לוי שאבה את רוב כוחה בסקרים ממצביעי יש עתיד והמחנה הציוני. לוי הקפידה לא לפסול את נתניהו ולכן צורפה אחר כבוד כשותפה פוטנציאלית בחישובים השונים.
אבל כיוון שמטרת העל של נתניהו היא לשרוד כראש ממשלה גם בהנחה הסבירה מאוד של כתב אישום, וכיוון שהוא איננו מעונין במשענות קנה רצוץ, המשמעות היא שההובלה הברורה של הימין הרבה פחות ברורה מכפי שהיא נראית. קואליציית נתניהו הבאה תמנה במקרה כזה, גם לפי הסקרים המחמיאים, רק 64, אולי 65 חברי כנסת. קמפיין גרוע, התבטאות לא מוצלחת, והגוש בסכנה. אולי לא בהרכבת הממשלה אבל לעת קבלת ההכרעה.
הסיבה שלוי השמיעה את ההצהרה השבוע היא מה שמשתקף בכל מחקר עומק: התמיכה שלה מגיעה ברובה המכריע ממצביעי המרכז והשמאל. שניים מכל שלושה לפי מחקר אחד, ארבעה מכל חמישה לפי אחר. הם לא התלהבו מההימנעות של לוי בהצבעה על חוק הלאום, ויותר מכך – מהאפשרות שהיא תהיה מגש הכסף שעליו תוקם ממשלת נתניהו החמישית.
ואולי המוצא של נתניהו יכול להיות לוח הזמנים. גם אם מאמצים במלואם את לוחות הזמנים שמנו השבוע בכירי הפרקליטות בכנס משפטי, יחלוף זמן רב מאוד בין הבחירות לבין ההחלטה על כתב האישום. עו"ד ליאת בן ארי הבהירה את המובן מאליו, שעדיף לתת המלצה מדויקת ואיטית על פני המלצה שגויה ומהירה, והמשנה ליועמ"ש רז נזרי חזה שההכרעה של היועץ עצמו תינתן עד יוני 2019. אבל גם אם כך יקרה, הרי שעד קיום השימוע יכולה לחלוף כמעט שנה. ראש הממשלה איננו פסיכולוגית ילדים ויזדקק ליותר מארבעה חודשים; ותיק 4000 סבוך בהרבה מתיק המעונות שגם בו השימוע התקיים לאחר חודשים ארוכים. ולאחר מכן צפוי עוד סבב מתיש של התייעצויות. עורך דין בכיר שהנסיבות הובילו אותו לרצות בנפילת נתניהו העריך השבוע שכתב אישום לא צפוי להיות מוגש לפני תחילת 2021. עד אז כולם ישמחו לתפוס מקום טוב בממשלה, אם יקים אותה נתניהו.
לעומת לוי, יו"ר המחנה הציוני אבי גבאי הלך עוד יותר רחוק והתחייב השבוע במילים הברורות ביותר שלא יישב תחת נתניהו. האם זה חכם פוליטית? נפילתה של שלי יחימוביץ' בבחירות 2013 החלה כאשר פרסמה הצהרה דומה. באותו יום העבודה החלה לרדת בסקרים ויש עתיד – לעלות. רוב המצביעים, גם בשמאל, מעוניינים לקחת חלק בשלטון. הם אינם מעוניינים, אלא תחת נסיבות קיצוניות, לקחת חלק במפגני מחאה. כשאנשים מריחים שלטון הם באים לקלפי בשיעור גבוה יותר. האם יאיר לפיד ישחרר לאורך הדרך התבטאות דומה? לפי שעה הוא מקפיד שלא.
גבאי גם הצהיר השבוע שיהיה ראש הממשלה הבא. אם מנכים את הערבים, אביגדור ליברמן ("האחרון שאפנה אליו"), משה כחלון שעושה הכל כדי לחסל אותו והליכוד נותרים בקושי עם 60 מנדטים להרכיב מהם את ממשלת המחנ"צ.
חמש עובדות על עפיפונים
להלן צרור עובדות ביחס לאירוע העפיפונים, שהביא את ישראל בקיץ החולף אל סף מלחמה בעזה:
ראשית, השטח השרוף בדרום עומד על שלושים אלף דונם.
שנית, אם זה נשמע הרבה, מדובר בשטח שווה לזה שעלה הקיץ באש ברמת הגולן משריפות שפרצו בשטחי אימון באש.
שלישית, רק רבע מהאזורים שנשרפו הם שדות. השאר – שטחים פתוחים. לא נעים בעין, אבל כפי שמעידים החצבים הפורחים – בקרוב יתחלף השחור בירוק.
רביעית, סך הנזק הכלכלי נאמד בכעשרה מיליוני שקלים, שווה ערך לליל יירוטים אחד של כיפת ברזל.
חמישית, אחד העיתונים הגדולים עיטר שלושים ממאת שעריו בקיץ האחרון בתמונה של שדות שרופים. תכנית בוקר מואזנת נפתחה מדי בוקר בספירת הבלונים והעפיפונים. לא טילים, לא מחבלים מתאבדים, לא פצצות: שלושים שערים לעפיפונים.
(פורסם במקור ראשון)
