בעוד שבוע וחצי, בארבעה ביולי, יצאו חברי מפלגת העבודה לבחור את מי שיעמוד בראשם. למרות כישלונותיה החוזרים ונשנים של המפלגה בסקרים, לא פחות משמונה מתמודדים ינסו לכבוש את לב הבוחרים ולהוכיח שרק הם, בניגוד לאחרים, יצליחו להדיח את נתניהו מראשות הממשלה ולהחזיר למפלגת העבודה את הסומק ללחיים.
יוצא הדופן מבין כולם הוא היו"ר המכהן, שמעוניין להעמיד את עצמו למבחן פעמיים – גם לראשות המפלגה וגם בפריימריז פתוחים לגוש שמאל-מרכז שיעמוד מול הימין. "מי שעיניו בראשו מבין שמפלגת העבודה כמו שהיא היום לא יכול לכובש שלטון", אומר לנו הרצוג.
"היא יכולה לכבוש בחיבורים, בקואליציות, במערך. אני רוצה לעמוד בראש הגוש ואני מאמין שייתנו לי גם בפריימריז פתוחים את התמיכה אבל אני מספיק נבון לאפסן את האגו ולעזור למי שייבחר". ומה באשר לתמיכה של שאר מפלגות המרכז לרעיון הזה? הרצוג טוען שכחלון למשל יסכים להתמודד במסגרת הגוש אך כלל לא בטוח שכך יהיה.
"לא אקבל הוראות מאף אחד"
בניגוד לאחרים, אבי גבאי לא צמח במפלגת העבודה, לא ברור כמה הוא סוציאל-דמוקרט והוא גם מעולם לא נבחר לתפקיד פוליטי. "קחו את העמדות שלי כפי ששמעתם אותן לאורך כל התקופה שאני בפוליטיקה ותשוו אותן לעמדות הסוציאל-דמוקרטיות ותראו שאני שם", אומר גבאי.
כשמעמתים אותו עם הצבעות עבור הצעות של הימין בכנסת גבאי משיב: "אני לא מאמין שהצבעתי כך. העמדות שלי הן של איש שמאל. ניסיתי אצל כחלון, זה לא כל כך הצליח. אני מאמין במפלגות שבהן אנשים נבחרים באופן דמוקרטי. אני לא אקבל הוראות מאף אחד".
"מנהיג יצרי"
מה שמאפיין את ההתמודדות של אראל מרגלית זה הצעקות שלו. זה נשמע מאוד ממותג ולא אותנטי אבל הוא טוען שהוא מנער לחיים את המפלגה. "אתם חושבים שזה היה ממותג כשרציתי להקים את ההיי-טק בירושלים?" שואל מרגלית ומוסיף כי הוא "מנהיג יצרי".
"אני לא בא מהמחנה של מפלגת העבודה שהפסיד את הבחירות ב-16 שנה האחרונות. אני אנצח את נתניהו כי אני היחיד שיכול לעמוד מולו ויכול להיות אופוזיציה לוחמת מולו. אני לא מכחיש שבאתי לפוליטיקה בשביל להנהיג".
"אאבק למען הנכדים"
עמיר פרץ כבר היה שם. ב-2006 עמד בראשות המפלגה והצליח לזכות ב-19 מנדטים בלבד. את השלטון הוא לא כבש אבל זה לא מונע ממנו להתמודד מחדש. "אני ערכתי מסע ברחבי המדינה במשך שנה וחצי ואני מרגיש שהציבור באמת מוכן להפקיד בידיי את המאבק על העתיד של הנכדים שלהם", הוא אומר.
פרץ מסרב להיכנס לדיון על השד העדתי כי הוא לא מעוניין "להיגרר לתוך מקום שעושה שסעים". הוא מצהיר כי הוא לא יישב בממשלת נתניהו ומסביר כי הציבור בישראל חושש יותר ממכתבי פיטורין מאשר מטילים.
"נותן את תחושת הביטחון"
למרות שהסיכויים לא משחקים לטובתו, עמר בר לב אומר שהוא מאמין שהוא זה שיהיה יו"ר המפלגה. לשאלה האם ההתמודדות שלו היא טקטית רק כדי לשמור לו מקום בצמרת המפלגה הוא משיב בשלילה ואומר כי הוא ממילא נמצא שם.
"אני מחפש לעשות ולשנות את הכיוון שמדינת ישראל הולכת אליו", הוא אומר. "אם יהיה אפשר להרחיב את הפלטפורמה של המחנה הציוני אני אשמח ואני מאמין שאני נותן את תחושת הביטחון לציבור, שאני אשמור עליו".