זה אחד האנשים העשירים שישבו אי פעם בממשלת ישראל. לפני שמונה עשרה שנה ייסד יאיר שמיר את קרן ההשקעות קטליסט, אימפריה שמגלגלת למעלה ממיליארד שקל. כל משקיע בקרן משלם לשותפים והמנהלים דמי ניהול ועוד נתח מהרווחים. משקיע גדול שווה לשמיר מיליוני דולרים.
המטוסים הצרפתיים
ב-2005 מתמנה שמיר ליושב ראש התעשייה האווירית. הוא מתחייב בחתימתו:
"אני מתחייב להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים בין תפקידי בתעשייה האווירית לבין מילוי תפקידי האחרים או לבין ענייני האישיים. כמו כן אמנע מטיפול בנושאים שבהם מעורבים גורמים אשר נמצאים בקשר אישי או עסקי עם אחד הגופים בהם אני מכהן"
עכשיו תכירו את אימפריית דסו הצרפתית – לותיקים שבינינו היא מוכרת בתור יצרנית מטוס הקרב האגדי המיראז'.
במשך עשרות שנים השתתפה דסו באמברגו הנשק הצרפתי שהוטל על ישראל אחרי מלחמת ששת הימים. אחרי ששמיר מתמנה ליושב ראש התעשיה האוירית, דסו מחליטה לפתע לבצע השקעת ענק של מיליונים בקרן קטליסט של שמיר, והבטחה להשקעה משותפת עתידית גדולה עוד יותר. סגן נשיא הקבוצה לורן דסו מתמנה ליושב ראש הדירקטוריון המייעץ של שמיר.
במקביל, מתחיל ללבלב רומן עסקי אדיר ממדים בין דסו הצרפתית לתעשייה האוירית הישראלית, לרבות מכירת מל"טים, חברה משותפת ומיזמים חובקי עולם.
בכובע הפרטי שמיר נהנה מהכנסות גבוהות מדסו, בכובע הציבורי שמיר מנהל עם דסו מגעים מתמשכים כיושב ראש התעשייה האווירית,
וכל זה לכאורה תוך ניגוד עניינים חריף ובלי לדווח לדירקטוריון. החוק מחייב להימנע מכל פעולה שיש בה ניגוד עניינים ביחס לענייניו האישיים,
אבל הוא מקיים לפחות שש פגישות עם ראשי דסו, אחת מהן אפילו
"הפגישה עסקה בנושא מסחרי מובהק, יישוב מחלוקות בנושאי מחירים"
ב-2008, כשדסו כבר יושב חזק בתוך הקרן של שמיר, הוא מחדש את טופס ניגוד העניינים. למרבה ההפתעה, הוא בוחר שלא להזכיר זאת:
"לפי מיטב ידיעתי לא קיים קשר, בין במישרין ובין בעקיפין, בין החברות הנ"ל לבין התעשייה האווירית לישראל"
מעבר לים הדברים ברורים יותר: מגזין בינלאומי יכתיר לימים את שמיר כ"לוביסט הישראלי של דאסו"
הקרונות הסיניים
אחרי הבחירות מדלג שמיר מהממשלה לראשות נת"ע, החברה הממשלתית שמקימה את הרכבת הקלה בגוש דן. שנים קודם קיימה החברה מכרז די מפוקפק לבחירת ספק הקרונות של הרכבת הקלה. סיפור של יותר ממיליארד שקל. חברה ממשלתית סינית בשם CNR מגישה את ההצעה הזולה ביותר, המכרז נעצר בשל טענות לאי סדרים חמורים.
מרגע שמתמנה, שמיר פועל בכל כוחו להכרזה על הזוכה. הוא משגר מכתב, אחרי מכתב, אחרי מכתב, כדי לקדם את המהלך.
ערב אחד בסתיו שעבר מדהים היושב ראש שמיר כשהוא מכריז על זכיית הסינים במכרז הקרונות, זה מוזר כי רק ערב קודם בעקבות דו"ח חמור הורה האוצר לעצור את המכרז, ושמיר מתחייב לדון בכך. חודשיים אחר כך מודיעה חברת קטליסט של שמיר על גיוס ענק של מאתיים מיליון דולר. השותפה המרכזית: קרן צ'יינה אברברייט, ששייכת לממשלת סין.
הנה שוב:
בכובעו הפרטי שמיר עושה עסקי ענק עם חברה של ממשלת סין, בכובעו הציבורי – מקדם בכל הכוח מכרז של מיליארד שקל לחברה אחרת בשליטת ממשלת סין.
היועץ שלא ייעץ
לשמיר יש חבר ותיק, שמו הוא רמי כהן, בעבר מועמד ברשימת ישראל ביתנו לכנסת
אתם מכירים אותו כחשוד, בקרוב נאשם, בקבלת מאות אלפי שקלים כספי שוחד בעודו מנכ"ל משרד החקלאות של שמיר במסגרת פרשת ישראל ביתנו.
באלפיים ושמונה יושב ראש הדירקטוריון שמיר לוחץ למנות את כהן ליועץ חיצוני לענייני הפרטה לתעשיה האוירית, בשכר של כ-12 אלף שקל בחודש, למרות שעל יושבי ראש נאסר לעסוק בשכירת יועצים. במרוצת השנים מקבל כהן קרוב לחצי מיליון שקל מקופת התעשייה האווירית, אך איש מבכירי החברה אינו יכול להעיד על עבודה כלשהי של כהן בנושא הפרטה שתצדיק את השכר הגבוה.
שמיר יכול היה לעצור את העסקת הסרק בכל עת אך משום מה לא עשה זאת. מיד כששמיר עוזב, החברה ממהרת להפסיק את ההתקשרות עם כהן.
כשיתמנה לשר החקלאות, ימהר שמיר למנות את ידידו כהן למנכ"ל משרדו, מה שעשה לכאורה בתפקיד יתברר כנראה בקרוב על ספסל הנאשמים.
אשת השר
בקיץ האחרון מחליט שר הביטחון הטרי ליברמן להחזיר את מקורבו שמיר לתפקיד יושב ראש התעשייה האוירית. "הוא איש מצוין, עם ניסיון עסקי", הוא אומר. הועדה לבדיקת מינויים פוסלת את מינוי שמיר בגלל הזיקה לליברמן וכי לא נראה לה שיושב ראש חברה כה אדירה כמו התעשייה האוירית יחלטר במקביל בחברה נוספת.
האיש החזק בתעשייה האוירית השר חיים כץ לא מוכן לקבל את זה. בדה מארקר הוא מצוטט:
"אשתי רוצה את יאיר שמיר כיושב ראש – ואשתי תקבל".
אם הייתם אשתו של חיים כץ גם אתם הייתם מאוד רוצים את שמיר.
בקדנציה הקודמת שלו הוא העביר תקציבים נדיבים לועד, והעלים עין כשאלפי מתפקדי התעשיה האווירית הובלו באוטובוסים כדי להצביע בפריימריז של הליכוד על פי הוראותיו של כץ.
בדצמבר האחרון, בבוקר שבו כל המדינה עוסקת בפינוי עמונה המתקרב, הממשלה מפנה שלוש שעות תמימות מסדר יומה כדי לעשות צעד שכמוהו לא נעשה מעולם: לבטל החלטה של ועדת המינויים. רשות החברות מתנגדת, היועץ המשפטי מסתייג עמוקות, אבל אף שר לא יעז לריב עם כץ וליברמן. הממשלה מאשרת פה אחד את מינויו של שמיר, לאור מה שפרסמנו כאן על שמיר ישפוט הציבור אם דווקא על המינוי הבעייתי הזה היה שווה להילחם.
הפנינו לשמיר 15 שאלות העוסקות בפרטי התחקיר, הוא מסר את התגובה הבאה:
חלק מהשאלות מוכר לי; אלו היו שאלות שנשאלתי באופן דיסקרטי במהלך תהליכי המינוי לדירקטור לתע"א, עליהן השבתי באופן מלא, וצר לי להיווכח שהשאלות ממוחזרות באמצעותכם.
מהשאלות ומניסוחן עולה בבירור שמדובר באסופה של חצאי אמיתות ובדיות נטולות בסיס עובדתי כלשהו, ואפילו שקרים.
צר לי שאתם משמשים ככלי לסיכול מינויי ליו"ר תע"א, תפקיד שהוצע לי על ידי שר הביטחון ושיש בכוונתי לבצעו בהתנדבות, ומבלי שום תמורה כלכלית כשם שאני נוהג כיו"ר חברת נת"ע וכשם שנהגתי בתפקידי כיו"ר נתיבי ישראל.
הפנינו גם לתעשיה האווירית רשימת שאלות, אך הם הסתפקו בהתייחסות הבאה:
"הקשר עם דאסו נבדק לפני כמה שנים על ידי מבקר הפנים של החברה שלא מצא ניגוד עניינים"
