הפגישה שרודפת את מבקר המדינה כבר ארבע שנים נמשכה לא יותר מעשרים שניות. באביב 2012 הוזמן יוסף שפירא אל ראש הממשלה כדי לבחון אפשרות שהליכוד יצטרף לקדימה ויתמוך במועמדותו למשרת מבקר המדינה. לו הוזמן למשרד ראש הממשלה, איש לא היה זוכר. אבל הפגישה נקבעה לבית, משיקולי לו"ז. ובבית חיכתה לו שרה נתניהו. שפירא סיפר למי שסיפר שהגברת נתניהו לחצה את ידו, התנצלה על העייפות אחרי סיור ממושך, ועלתה לאגף הפרטי לנוח. אבל בדעת הקהל רודפת מאז את המבקר הטענה ששרה נתניהו עשתה לו אודישן ערב בחירתו לתפקיד.
מאז פרסם המבקר נגד נתניהו שני דו"חות חריפים ביותר, שבועיים לפני הבחירות. פרשת המעונות ומשבר הדיור נראו בזמן אמת כקש שישבור את שלטון הליכוד. אחר כך הגיעה הטיוטה המטלטלת על מחדלי צוק איתן והשבוע ביבי טורס. בניגוד לקודמו לינדנשטראוס, שפירא לא נהנה מגיבוי פוליטי של איש. קדימה שיזמה את בחירתו איננה קיימת; נתניהו רותח עליו ומפרסם נגדו תגובות חריגות בחריפותן; והאופוזיציה משוכנעת שהוא עובד אצל ראש הממשלה, מרכך פה ומעכב שם.
פרשת ביבי טורס גוועה, לפחות זמנית, בתום 12 שעות של כותרות. אבל הייתה לה עוד השפעה אחת. נכון לסגירת המוסף, ראש הממשלה עדיין מתבצר בסירובו הנזעם להיענות לדרישותיו של השר נפתלי בנט ולהוסיף מזכירים צבאיים לחברי הקבינט. מדוע הוא לא מוכן להיענות לדרישה? איך מי שויתר על הביטחון בתוך שעה מוכן לסכן את הממשלה, לפחות תיאורטית, בשביל קצין בדרגת אלוף משנה? נתניהו ורעייתו הרי משוכנעים עד עצם היום הזה שבנט ואיילת שקד הם המדליפים שהולידו את התחקיר בערוץ 10 לפני חמש שנים ואולי יביאו בסופו של דבר תיק פלילי. יכול להיות שזה לא היה העיתוי הכי מוצלח מבחינת בנט להציג את הדרישה. בשבוע הבא ביבי טורס יישכח, ותימצא הדרך של הליכוד לרדת מהעץ.
