פעם, כשהמידע זרם לאט, יכולת כפוליטיקאי לנהל מסע בחירות עם מודעה אחת ב"וסטי", ותשדיר אחר לגמרי בערוץ 2; לדבר בעברית לבוחריך ובאנגלית אל עמיתיך בעולם. היום, כשהכל במרחק גוגל טרנסלייט וציוץ, קורה דבר הפוך: העולם מקשיב היטב למה שנאמר בעברית, והבוחרים למה שנאמר באנגלית. כל אחד מאזין לשיחה שהוא לא שותף בה, תחת ההנחה ששם נאמרת האמת.
וכך, בארה"ב התרעמו בשבוע שעבר על התפארותו של נתניהו בסיעת הליכוד שתחתיו חל גידול באוכלוסיית המתנחלים "יותר מכל מקום אחר בעולם", והימין התקומם על דבריו השבוע בקונגרס הציוני, שלפיהם בנה פחות מכל ראש ממשלה אחר.
העובדה המפעימה היא שנתניהו, בניגוד לכל היגיון פוליטי, לא משלם כבר שנים מחירים פוליטיים על זיגזגים בולטים. במרץ האחרון – תוך שבועיים בלבד – הוא נחשף כמי שהסכים למדינה פלסטינית על בסיס קווי 67, בישר לכתב "מקור ראשון" אריאל כהנא שכבר אינו תומך בהקמת מדינה פלסטינית, וחזר לתמוך ברעיון בראיון לרשת NBC. הוא מקפיא ומפשיר, מתנגד לשחרור מחבלים וחותם על עסקת שליט, ואיכשהו חומק בין הטיפות. לפיד חטף, וכחלון חוטף, וליברמן יחטוף, אבל נתניהו נשאר איכשהו כמעט יבש. איך?
את התשובה המאלפת ביותר נתן לפני שש שנים בוחר ימני ותיק, שהלך בינתיים לעולמו. קראו לו בנציון נתניהו. ימים ספורים אחרי נאום בר אילן שבו בנו הביע לראשונה תמיכה פומבית במדינה פלסטינית צלצלתי אל אביו הביתה, לשמוע אם כימני ללא תקנה הוא מאוכזב. "הוא לא התכוון לזה", פסק הפרופסור בן המאה דרך קו הטלפון. "הוא מציע שלום בתנאים כאלה שהם (הפלסטינים) לעולם לא יסכימו להם". ובקיצור: בוחריו של נתניהו יודעים שהוא לא ממש מדייק, אבל הם חושבים שלא להם הוא משקר, אלא לעולם. הם תופסים אותו לרוב לא כחייל שמשלים ציוד מהקיטבג שלך, אלא כרס"פ שמשלים ציוד מהפלוגה היריבה.
זה באשר לנתניהו. בכל הקשור לבניה, למתנחלים צפויה אכזבה כרונית מנתניהו. הוא אכן בנה פחות מכל קודמיו. "לא בגלל הממשלות שלנו אלא בגלל הממשלים שלהם", אמר אחד ממקורביו ברומזו שהבנייה הואטה בגלל אובמה העוין. אפשר להעריך שגם אם מרקו רוביו ייבחר לנשיא בעוד שנה, נתניהו לא יבנה הרבה יותר. זה קורה כי בניגוד להנהגת המתנחלים, הוא אינו מפאי"ניק אלא רוויזיוניסט. מזכיר ממשלתו בעבר, צביקה האוזר, הסביר בעבר בראיון ל"הארץ" שמבחינתו הביטחון הוא העיקר ולא ההתיישבות, קיר הברזל ולא יחידות דיור. נתניהו תמיד העדיף מאבק בזירה הבינלאומית על פני עוד מאחז. הוא לא איש של לבנים אלא של מילים, וכפי שראינו השבוע, מילים הן חומר גמיש בהרבה ממלט.
(פורסם במקור ראשון)
