אמש, אור ליום שישי, אמור היה משרד האוצר להגיש לשרים את תקציב המדינה, כדי שאפשר יהיה להצביע עליו בשבוע הבא, בהתאם ללוח הזמנים המקורי. ביום רביעי אחר הצהריים כחלון ואנשיו עוד הסתובבו בכנסת מיואשים למדי. המחלוקת החריפה בקואליציה לא מאפשרת להסכים על המספרים ולהדפיס את ספר – או ארגז – התקציב לעיון שרי הממשלה.
בקווים גסים, הנה הבעיה: כדי להצליח לגשר בין ההוצאות להכנסות יש שלוש אפשרויות. הראשונה, לקצץ בהסכמים הקואליציוניים הנדיבים שראש הממשלה סגר, בעיקר עם השותפות החרדיות. השנייה, לקצץ בתקציב הביטחון ובתוספת האדירה, שישה מיליארד ₪, שהמערכת צמאה לה עוד מהכנסת הקודמת. השלישית, להעלות מיסים. נתניהו לא מוכן לפגוע בשותפים אם זה יפגע לו בקואליציה. על קיצוץ תקציב הביטחון הוא לא מוכן לשמוע. נשארה העלאת המיסים. אבל כחלון לא יסכים לזה לעולם. אם ייתן לכך יד, פה תהא קבורתו הפוליטית.
כיוון שהחרדים מתבצרים בסירובם לקיום ההבטחות הקואליציוניות וכחלון מיצה עד תום את האשראי הציבורי שקיבל במרץ, ההיגיון אומר שככלות הכל, יש סיכוי סביר שנתניהו ייאלץ להתנגש עם מערכת הביטחון. זו תהיה תפנית מעניינת עבור מי שבתקופתו זינק תקציב הביטחון, נשפכו 11,000,000,000 שקל על היערכות לתקיפה באיראן, וככל הנראה מי שבתקופת כהונתו גם ייגנז דו"ח לוקר. לפני פחות משנה נתניהו התנגש עם שר האוצר לפיד על התוספת לתקציב הביטחון, התנגשות שהרקע הסמוי לה היה ההשקפה של נתניהו שלפיד לא מבין באיזו שכונה הוא חי, וזו של לפיד שנתניהו מכור לאיומים והפחדות. חלפה שנה, שר האוצר התחלף, הויכוחים אותם ויכוחים, רק תקציב מאושר עדיין אין.
זה לא שככה כחלון רווה נחת. הוא לא מאושר, בלשון המעטה, מההרכב האנושי של סיעתו. מייקל אורן כתב ספר שסיבך אותו מול הממשל האמריקני, עד כדי פרסום הודעת התנערות; אלי אללוף מסתובב בכנסת ממורמר ומשועמם אחרי שלא מונה לשר; חברים אחרים בסיעה עדיין לא לגמרי הבינו איך בדיוק עובד העיקרון של משמעת קואליציונית; ועוד לא דיברנו על יואב גלנט.
שר הבינוי לא מאושר גם כך מנטילת רבות מסמכויותיו בידי שר האוצר. אבל זה לא חדש. מה שחדש הוא שלהפתעת השרים, גלנט סירב להצביע השבוע בממשלה בעד החוק הנורבגי הקטן, זה שלפיו שר יתפטר מכהונתו ויוחלף בידי הבא בתור ברשימת המפלגה. האם גלנט, מצולק מהרמטכ"לות, פיתח פרנויה וחושב שרוצים לסלקו? או שהוא דווקא שומר אופציות לפיצול הסיעה, שבגללן חשוב לו לשמור על מקומו בכנסת? לפיד רשם בכנסת הקודמת הצלחה חריגה בשימור סיעתו כגוש אחד. נראה שכחלון יתקשה ללכת בעקבותיו, או בקיצור: לא ברור שכולנו תישאר בראש אחד.
