- כשבנימין נתניהו נקלע לעימותים בין חרדים לחילוניים בממשלתו ב-2009, הוא כינס את הניצים בחדר אחד, ואמר להם כך: ויכוחים על כסף אני יכול לפתור. ויכוחים על עקרונות – לא. המשבר הנוכחי בממשלה חריף במיוחד כיוון שאינו עוסק בכסף, אלא בעקרון העקרונות – מעמד השבת.
- בניגוד למה שחושבים חילונים רבים, הפוליטיקאים החרדים משלימים בשנים האחרונות עם כרסום משמעותי בסטטוס קוו: מצעדי גאווה צועדים בירושלים, ואף פשקוויל לא מתפרסם. כל עובר אורח בתל אביב רואה אוטובוסים חולפים על פניו בשבת אחר הצהריים. מה קרה דווקא בשבת פרשת "ראה" התשע"ו, הלא היא השבת האחרונה? האם החרדים הקצינו לפתע? או שהנהלת הרכבת החליטה לחלל שבת להנאתה?
- מה שקרה הוא שהתנהלות פוליטית שערורייתית העלתה את החרדים על עץ שממנו אינם יכולים לרדת. מה שהחילוני הממוצע לא מבין לגבי החרדים, הוא שהפרהסיה הציבורית הישראלית, להבדיל מזו בריכוזי האוכלוסייה החרדיים, מטרידה אותו הרבה פחות מאשר את הדתי לאומי הממוצע. שירת נשים בטקס יום העצמאות תפריע לרב מ"תקומה" הרבה יותר מלרב מיהדות התורה. בתנאי אחד: שזה קורה בחדרים סגורים. אם מכוונים את הזרקור על ראשי המפלגות החרדיות, ואומרים: תתפשרו בעניין השבת, זה לא יקרה לעולם. עוד לא נולד הפוליטיקאי החרדי שיאמר בגלוי: אני מסכים לחילול שבת.
- מי כיוון את הזרקור אל החרדים? כאן מתחיל סכסוך כץ-נתניהו. ראש הממשלה אומר: כץ קרא להם ללשכתו לפני שישה שבועות והבטיח להם דבר חסר תקדים: שלא יהיו יותר עבודות רכבת בשבת. הסיבה, לפי נתניהו, היא שכץ היה משוכנע אז שהחקירה הפלילית נגד נתניהו תוביל להדחתו, והחל לתפור חליפות וקואליציות. כץ, מנגד, טוען שראש הלשכה החדש של נתניהו, יואב הורביץ, ניסה לפתור את משבר השבת כמו שהוא מכיר מעולם העסקים שממנו הגיע: חדר משא ומתן. מה שהוא לא הבין, זה שפוליטיקה זה לא עסקים. מתוך 600 עובדים ממשלתיים בממוצע בשבת, רק מאה הם בתחום התחבורה. מה יעשו החרדים עכשיו? ישתקו את כל המדינה מדי סופ"ש?
- כמובן שסכסוך כץ-נתניהו, שני אנשים שלא שומרים תרי"ג מצוות, לא נוגע רק לשבת המלכה. בחמישי האחרון החליט ראש הממשלה לפטר את ישראל כץ, ונסוג בו ברגע האחרון רק בלחץ מקורביו שהסבירו לו שהדבר האחרון שהוא זקוק לו זה עוד בכיר שיעזוב את המפלגה. באותו ערב שודר בערוץ 2 ראיון שבו קורא לו השר ישראל כץ לוותר על תיק התקשורת. נתניהו רתח. גם כך הוא משוכנע שכץ חותר להדיחו. שלטונו של נתניהו בליכוד לא תלוי בתכך כזה או אחר במזכירות הליכוד, ולכן אפשר להניח שנתניהו עובר את אותו התהליך שעבר צה"ל באינתיפאדה השנייה: מדי שבועיים-שלושה בישרה אוגדת איו"ש על חיסולו של ראש הפת"ח בג'נין. זה לא היה הישג מבצעי כה מזהיר, כמו העובדה ש"ראש הפתח" הוא פשוט היחיד שנשאר אחרי שכל היתר חוסלו.
- בשתי הזדמנויות בדור האחרון רשמו הפוליטיקאים החרדים הישגים מדהימים: בתחילת העשור הקודם הם העבירו את את חוק הלפרט שהזניק את קצבאות הילדים, ובתחילת העשור הזה הטבות דיור מפליגות לזוגות צעירים חרדיים. מרוב שהצליחו, הגיע לפיד. ב-2003 סילק אותם האב מהממשלה, וב-2013 – הבן. רק לפרוטוקול: עצירת כל עבודות התשתית בישראל במהלך השבת היא הצלחה חסרת תקדים של הפוליטיקה החרדית. לאן היא תביא את לפיד הפעם?
