מה יכול להציע נתניהו כסולחה בין סמוטריץ' ובן גביר * איך זה קשור לחשש מאיבו מנדטים יקרים מהסכמי העודפים * למה דווקא המגזר שהתפצל פוליטית יכריע את הבחירות * והאם נלך לישון עם מדגמים לטובת נתניהו ונקום עם עוד מנדט למיכאלי
שמור לי ואשריין לך
למי שהורגל ללכת לישון עם פרס ולקום עם ביבי, שלושת סיבובי הבחירות האחרונים זימנו הפתעה. סיבה ראשונה היא המדגמים: שלוש פעמים הם העניקו לגוש הימין יותר מנדטים מאשר בתוצאות האמת, אולי פרי פוסט־טראומה של הערכת חסר מהעבר. סיבה שנייה היא קולות החיילים, שכבר מזמן אינם רק של החיילים. מאז שהתאפשר לנכים להצביע במעטפות הכפולות, מנצלים רבים את הלקונה שבמסגרתה אדם אינו נדרש להוכיח שהוא נכה, ומצביעים בקלפי הקרובה למקום מגוריהם, ולא בזו שבה הם רשומים. אלפי צעירים שמ־ תגוררים בגוש דן הרחק מההורים ניצלו את המצב. מרב מיכאלי, למשל, זכתה במעטפות הכפולות לחלק יחסי השווה לעשרה מנדטים. הסיבה השלישית היא שני אדונים שכבר אינם איתנו זה זמן מה, יוחנן בדר ואברהם עופר. החוק הקרוי על שמם מחלק את שאריות המנדטים באופן לא פרופורציונלי, לטובת המפלגות הגדולות. דא עקא, שבישראל יש כרגע רק מפלגה אחת גדולה באמת, ועוד הרבה בינוניות וק־ טנות. לכאורה, החלוקה אמורה הייתה לעבוד ובגדול לטובת הליכוד. אבל באופן חריג סטטיסטית, מחנה המרכז־שמאל הרוויח בשלושת הסיבובים האחרונים יותר שאריות מאשר בלוק הימין: בסבבים ב' ו־ג' מנדט יותר, ובסבב האחרון – שני מנדטים. אלה היו המנדטים שעשו את כל ההבדל: כמה אלפי קולות פחות לתקווה חדשה, ולא הייתה קמה ממשלת השינוי, כי במקום בני בגין היה נכנס לכנסת אחד ממורדי ימינה. רבבת קולות או שתיים יותר לליכוד – ונתניהו היה עכשיו בשנתו ה־17 כראש הממשלה. הסכמי העודפים, שנועדו לייצר מגנט שישאב את אותם קולות, הם החידה של הבחירות הקרובות. עד השבוע, נראה היה שבלוק נתניהו ערוך בצורה חלומית לבחירות: גוש הליכוד־הציונות הדתית שוו ה 45 מנד טים, שאמורים לאפשר לו לשאוב שניים, אולי אפילו שלושה מנדטים מהעודפים, ועל השיריים היה עט גוש ש"ס־יהדות התורה. מהצד השני תיוותר בהכרח לפ־ חות מפלגה אחת בלי הסכם, בגלל המספר האי־זוגי של העודפים. וזה עוד לפני הקטטה בין רע"מ והמשותפת שמנעה הסכם בפעם הקודמת. הפילוג המסתמן בין סמוטריץ' ובן גביר משנה מעט את התמונה. למפלגות קטנות כדאי לחתום הסכם עודפים זו עם זו, כדי שלא יתרמו, כמאמר השיר מ"שירים ושערים", את השאריות לאלופים. זה עשוי להשאיר את הליכוד בלי הסכם. הנה עוד סיבה שבשלה נתניהו עשוי, ככלות הכל, לתרום שריון משלו לשני הניצים. הוא ישריין מרשימה אחת, יכפה איחוד, ואז יחתום על הסכם עודפים עם הרשי־ מה המאוחדת. מבחינתו, זו הוצאה מוכרת לצורך הכנסה.
שלום, רפ"י
הרשימה הממלכתית הקודמת שנרשמה להתמודדות הייתה תנועה בשם זה של דוד בן גוריון, בשנת 1969. זה היה אקורד הסיום העגום של האיש הכי גדול שהסתובב פה, שהקים את רפ"י ואחרי הכישלון התכווץ באחרית ימיו הפוליטיים לארבעה מנדטים. עד מהרה התנער ממנה, ושרידי המפלגה נטמעו, שומו שמיים, במפלגתו החדשה של שנוא נפשו מנחם בגין, הליכוד.
חצי מאה חלפה, והפעם התנועה הפוכה: יוצאי הליכוד מתמזגים עם הבן גוריוניסטים. עם בני גנץ ועם גדי איזנקוט, אחד יו"ר יד בן גוריון לשעבר והשני – יו"ר בהווה. הרשימה ההיא של בן גוריון, שקמה שנתיים אחרי מלחמת ששת הימים, סימנה מחדש את קו השבר שלאורכו הסתדרה הפוליטיקה הישראלית: מימין ושמאל שמתווכחים על כלכלה לימין ושמאל שחלוקים על גבולות הארץ.
המחנה הממלכתי 2022 לא ממריא בסקרים, ייתכן שאפילו ינחת נחיתת אונס בבחירות. אבל השאלה המסקרנת היא אם הקמתו מסמנת סופית את תום הויכוח ההוא, שגוסס כבר תקופה ארוכה. בעיני סער, אלקין, גנץ ושוסטר זה אולי סידור עבודה, אבל בעיני בוחריהם החיבור הזה נראה טבעי. בעולם שבו עדיין מתקוטטים על סיפוח, או פינוי, או אלאור אזריה, לא היה סיכוי שישתפו פעולה. אבל בכל הנוגע למערכת המשפט או ליחס לנתניהו – אי אפשר להכניס ביניהם סיכה. למעשה, אולי ההפך: העמדה של תקווה חדשה כלפי שותפות עם יו"ר הליכוד מחמירה יותר מזו של גנץ וטרופר.
האיחוד הזה גם מסמן את הפיכתה הסופית של הציונות הדתית – לא המפלגה, המגזר – ללשון המאזניים החדשה בישראל. דווקא לעת גסיסתה והתפוררותה כקהילה אחידה, המנדטים הדתיים לאומיים יכריעו את הבחירות האלה. פעם הכיפה הסרוגה הייתה בכיס של הימין והכיפה השחורה לשון מאזניים, עכשיו להפך. חמש מפלגות שולטות בכיפה: סמוטריץ', בן-גביר, נתניהו, גנץ ושקד. מכולם, באופן משעשע, הייצוג הדתי-לאומי הגבוה ביותר הוא במחנה הממלכתי: בעוד שקד תרה אחר שיריון סרוג, חמישה מתשעת המועמדים המובילים ברשימה של גנץ באים מהמגזר.
מדברים, באופן שגוי, על שני המנדטים של הימין הרך שיכריעו את הבחירות. זה תיאור לא מדוייק, ששייך לעבר, כיוון שהסיבה שאלה מתלבטים בין בלוק נתניהו ובלוק אנטי-נתניהו אינה עמדות מתונות בנושאים לאומיים, למעשה להפך. היחס שלהם לראש הממשלה לשעבר הוא שגורם להם לשבת על הגדר. הם יחליטו אם להגיד כן לנתניהו, או שלום רפ"י, גרסת 2022.
