מה מסתתר מאחורי הבחירה בגלי בהרב–מיארה, והאם הפוסטים שמיוחסים לילדיה מעידים על עמדותיה * איך תיאר שגריר המדינה הערבית המוכרת את מנסור עבאס * איזה שמות מפתיעים מככבים בקבוצת הווטסאפ שנלחמת בהתייקרויות * ולמה החליטו פתאום השווייצרים להפסיק לתמוך ביוזמת ז'נבה
בטן מלאה, כיס ריק
"צדק חברתי 2022" היא אחת מעשרות קבוצות ווטסאפ שהוקמו השבוע למלחמה בהתייקרויות המחירים. "מחזירים את מחאת האוהלים, העם דורש צדק חברתי!!", נכתב בכותרת המשנה שלה. בין חבריה התגלו שמות מפתיעים: חבר הכנסת צחי הנגבי מהליכוד, למשל, או טופז לוק, יועץ הניו-מדיה של ראש הממשלה לשעבר.
גל ההתייקרויות הגיע לאופוזיציה כמתנה משמיים, ובמיוחד לשניים מראשיה: אחד שמתאושש מעסקת טיעון שלא התרחשה, והשני שמנסה להתאושש מעסקת טיעון שדווקא כן יצאה לפועל. נתניהו ינסה לרכב על מחאת הצרכנים כפי שרכב על מחאת המילואימניקים בתום מלחמת לבנון השנייה. הנה נושא שיכול להחזיר אליו מצביעי ימין רך ממעמד הביניים, בדיוק אלה שעלו לו באובדן השלטון. מטרת העל שלו, במקרה שלא תהיה עסקת טיעון, הייתה ונותרה הקמת מפלגה כלכלית, חוצת גושים, שתשלים לו את המנדט השישים ואחת.
האיש המעניין, בכל זאת, הוא אריה דרעי. נאום ה"אני מאשים" שלו, שעורר תדהמה במערכת המשפטית, היה המהלך הפחות חשוב מצידו השבוע. המערכה על ההתייקרויות היא סיבוב נוסף בינו ובין שר האוצר ליברמן, שני אנשים שברמה האישית לא ייפגעו אנושות מהתייקרות הספגטי. הסרטון הפרובוקטיבי של ש"ס במוצאי שבת תרגם מרמור ציבורי למהלך פוליטי ותקשורתי. הוא הזניק את ההתייקרויות לראש המהדורות וחייב את בנט, לפיד וליברמן להגיב. הלחץ ניכר היטב בהשתלחות של שר האוצר ביו"ר ש"ס, על ששיגר את הודעותיו הזועמות נגד יוקר המחיה ממלון קמפינסקי בסנט מוריץ. כידוע, ליברמן מקפיד להתאכסן בחו"ל רק בהוסטלים עם מקלחות משותפות.
העלאות המחירים מצד יצרניות המזון נובעות משלל סיבות, אבל היקפן ועומקן נבע גם מהעלאות המיסים של שר האוצר בסתיו האחרון: אסם וחברותיה ראו איך ייקור הכלים החד פעמיים עובר בשקט, והתמלאו ביטחון.
ואם לצטט את אנה זק, מישהו פה נזכר קצת מאוחר. גם ליברמן, שהסביר עוד השבוע שהצרכן הישראלי במצב מצוין יחסית לעולם, וגם לפיד ובנט, שתפסו באיחור את היקף האיום עליהם. שניהם הרי הגיעו לאן שהגיעו בגלישה על גלים דומים: יש עתיד הפכה למפלצת מנדטים ב-2013 תחת הקריאה "איפה הכסף", ובנט עבר את אחוז החסימה בזכות מצביעים כלכליים ושולמנים שהאמינו ב"תכנית סינגפור". מי כמותם יודע כמה רעה יכולה להיות פגיעתו של כיס ריק כשהוא משתלב עם בטן מלאה.
בואי גלי לי
ספק אם אפילו שר המשפטים יודע, אבל הבן של המשנה ליועמ"ש רז נזרי עבד בבחירות במטה תקווה חדשה. לאיש, כולל נזרי עצמו, לא היה ספק שסיכוייו להיבחר לתפקיד קלושים. זו הדרך שהפתיעה: קודם ההצבעה של שני הפוליטיקאים נציגי סער, ואחר כך ההודעה על הצורך למנות מי ש"שפשפה את סוליות נעליה בשטח, לא בישיבות".
הסיפור של רז נזרי הוא סיפורה של הפרקליטות כולה: לו נבחרה ממשלת ימין, לא היה לו שום סיכוי בעולם להתמנות ליועמ"ש, שכן היה נתפס כבשר מבשרה של המערכת השנואה בצלאח א-דין. לכן, למשל, יו"ר הכנסת לשעבר יריב לוין לא מינה אותו אשתקד ליועמ"ש הכנסת מסיבות דומות. נזרי הועלה למדרגת קדוש ימני רק השבוע, כשנפסל על ידי דן מרידור. מצד שני, לו עלתה ממשלת שמאל גם אז לא היה מתמנה, שכן היה נתפס כדתי שמרן וכמי שהתנגד לאישום השוחד בתיק 4000. הממשלה היחידה שבה היה לו סיכוי כלשהו היא ממשלת כלאיים כמו זו הנוכחית.
כל יועץ משפטי לממשלה הוא חתול בשק, ייפוי כוח בלתי חוזר, טיל שהתנתק מבסיס השיגור ונע במסלול עצמאי. גלי בהרב-מיארה, במובן הזה, היא חתול בתוך שני שקים. המסמך שהגישה לוועדת האיתור דל ואינו מלמד דבר על עמדותיה. ברשת נפוצו פוסטים של ילדיה קוראים להצביע מרצ (לא שילדים מעידים בהכרח על הוריהם, תשאלו במשפחת נזרי). מי שמכירים אותה טוענים שהיא שמרנית בהרבה מכפי שאפשר לצפות מבכירה לשעבר בפרקליטות. אתם עוד תופתעו, הם מבטיחים.
המחולל השני של הסערה הוא, כמובן, תיקי נתניהו. הטענה היא שעם נזרי קל יותר להגיע לעסקה, ועל כן נפסל בידי סער. מכאן ועד לטענה שבהרב-מיארה מונתה לתפקידה תחת הבטחה לא לחתום לעולם עם נתניהו, המרחק קצר ובלתי נמנע. האם זה נכון, יודעים רק הממנה והממונה ותוכנת פגסוס. אבל יש מקום לפקפק בכך: בנט ולפיד לא רוצים עסקה כיוון שהיא עלולה לחסל את האופק שלהם כראשי ממשלה. גם מרצ, העבודה ורע"מ יודעים שערבוב הקלפים הפוליטי יוציא אותם מהקואליציה כמעט אוטומטית. מה רוצה סער? זה כבר מורכב יותר. ביום שאחרי נתניהו אמנם אין כנראה ממשלת שינוי ואין את תיק החוץ, אבל הרבה מנדטים במרכז-ימין מתפנים, ונפתחות עוד אפשרויות רבות. כשאדלשטיין, כץ וברקת מבטיחים ממשלת ליכוד בלי בחירות, הם אינם מדברים על ייבוא מנדטים במכולות: הם מדברים על קואליציה עם סער וגנץ.
מי שמאמין לא מבין
שגריר של מדינה ערבית מוכרת נפגש בשבועות האחרונים עם גורמים מקומיים בכירים. הוא מגלה דיפלומטיות רבה, עד שזה מגיע לחברותה של רע"מ בקואליציה. עבאס, הוא מזהיר אותם, זה האחים המוסלמים, והאחים המוסלמים זה רע.
חידת מנסור עבאס מעסיקה את כולם, ממעצמות זרות ועד מפלגות מקומיות. השאלה היא אם יו"ר רע"מ השתמש בעבר ברטוריקה אנטי ישראלית בוטה מסיבות פוליטיות ווכעת הוא אומר את האמת, או שאמר אז את האמת והיום מפתה את הציבור היהודי ברטוריקה פרו-ישראלית.
מחקר חדש של המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, גוף בעל נטייה שמרנית-ימנית, טוען שהפתאים הם הישראלים שמאמינים בשותפות עם רע"מ. לפי סא"ל במיל' יהונתן דחוח הלוי, מחבר המחקר, המסמך שעליו חתמה רע"מ אשתקד איננו הסכם קואליציוני עם בנט ולפיד, אלא הודנה בין המוסלמים והיהודים. השייח' ראיד בדיר, מנהל המוסד לפסיקת הלכה ולמחקרים איסלמיים של התנועה האסלאמית שלה כפופה רע"מ, הציג בסמוך להקמת הממשלה הצעה ליישוב הסכסוך המוסלמי יהודי בארץ בהסתמך על תקדימים כולל חוזה חודייביה המפורסם, שלום זמני שבסיומו הדור הבא יכריע על הארכתו – או על פתיחה במלחמה. את התקוממות מאי 2021 מגדיר השייח' כ"מלחמת דת" מוסלמית, המחשה בזעיר אנפין למלחמה הגדולה שתתרגש אם היהודים לא יקבלו את ההסדר. "ההסכם הקרוב ביותר ליישום עקרון זה היה ההודנה של סלאח א-דין אל איובי, בשנת 1192". ההסכם, שבאירוניה היסטורית עסק בלוד ורמלה, היה הסדר שהותיר לצלבנים חלק מהארץ. "אם מלחמת הדת הגדולה תיגרם על רקע ירושלים ומסגד אל אקצה היא תהיה קשה מעבר לדמיון ותסתיים בגירוש היהודים מפלסטין וקורבנות המוסלמים יהיו גדולים יותר ממספר המוסלמים שנהרגו ב-1500 השנים האחרונות. (מה שהיה במאי) זה אחוז אחד בלבד ממה שחבוי במלחמת הדת הגדולה".
המחקר מציג התבטאויות של עבאס עצמו בזכות המחבלים הכלואים. "כן, לאסירים הביטחוניים יש כלפינו סמכות מוסרית, אנושית ולאומית", אמר ב-2016, והוסיף לגבי הח"כ בסאל גטאס שהבריח טלפונים למחבלים ש"אחי בסאל שגה בשקלול האינטרס, אך הוא בהחלט לא ביצע חטא".
"קיווינו שחל שינוי בגישה כלפי המדינה היהודית, אך למרבה הצער המחקר שלנו הוביל למסקנה שהשינוי הזה עדיין לא התרחש", אומר נשיא המרכז, דורי גולד. עבאס, מנגד, לא מתכחש לדברים שהשמיע בעבר ואינם תואמים את הקו הנוכחי שלו. הוא משוכנע שבעוד חמש שנים ייאלצו כולם להודות שהשינוי התרחש גם התרחש, ואין מדובר בהודנה אלא בשלום חם.
פיגור של שעון שווייצרי
התפתחות היסטורית מרעישה התחבאה השבוע באתר האינטרנט של משרד החוץ השוויצרי. בהודעה ארוכה הסבירו השוויצרים מדוע החליטו, אחרי כמעט עשרים שנה, לחסל את תמיכתם הכספית ביוזמת ז'נבה. ההסכם פרץ לאוויר המזרח התיכון בתחילת 2003, פרי הסכמות-לכאורה בין חבורת אנשי שמאל ישראליים בראשות יוסי ביילין וקומץ ותיקי פתח'. כספי הממשלה, בגובה 55 מיליון שקל במצטבר, נוצלו כדי לשכנע את הישראלים שחלוקת ירושלים, פינוי אריאל, יישוב פליטים בתוככי ישראל וחזרה לקווי ארבעה ביוני יביאו לאזור המיוסר שקט שוויצרי.
ההודעה השבוע מאלפת: "משרד החוץ השוויצרי בוחן באופן קבוע את התקשרויותיו כדי להבטיח שכספי משלמי המיסים ינוצלו בצורה ממוקדת ובאופן מיטבי. הערכה חיצונית העלתה מסקנות ברורות: בעוד שהיוזמה הייתה חשובה ויעילה בתחילת הדרך, יעילותה והשפעתה פחתו. יש לציין גם את הרלוונטיות המוגבלת של היוזמה באקלים הפוליטי הנוכחי… כמה בעלי עניין מרגישים שהרציונל של היוזמה מנותק מהמציאות הנוכחית. היא גם חסרה תמיכה פוליטית הן בישראל והן בשטח הפלסטיני".
יוזמת ז'נבה, לצד מכתב הטייסים הסרבנים וחקירת שרון בתיקי האי היווני, היו הזרזים של תכנית ההתנתקות: ראש הממשלה חשש מסחף שמאלה ומשקיעה פוליטית, ונידב קורבן משלו, בדמות יישובי גוש קטיף וצפון השומרון. באופן אבסורדי, דווקא העקירה ההיא שכנעה סופית את הישראלים בחוסר התוחלת של נסיגות עמוקות. בתנועת רגבים אמרו השבוע ש"באיחור אופנתי של עשרים שנה השעון השוויצרי מראה סוף סוף נתון מדויק, שהדיבורים של יוזמת ז'נווה מנותקים מהמציאות וחסרי תמיכה פוליטית".ובכל זאת, לאחרונה זיהו קמפוס פלסטיני ענק שהוקם בגוש עציון באופן בלתי חוקי, בכספי ממשלת שוייץ. לידיעת משלמי המיסים בציריך.
האירופים השקיעו בדור האחרון משאבים רבים כדי לכפות על הישראלים פתרונות שעלו כאן בדמים מרובים. ממשלות ישראל, זו הקודמת וכמובן זו הנוכחית, שותקות אל מול ההתערבות הבוטה בענייניה הפנימיים של המדינה. מה שחששו הן לעשות, עשו העובדות בשטח. יום אחד, אולי, גם ממשלת נורבגיה תתנער פומבית מהסכמי אוסלו.
