שלוש הערות לסיכום הרשעתו השלישית של ראש ממשלת ישראל בפלילים:
1. ההרשעה הבוקר בבית המשפט המחוזי בירושלים פחות חשובה משפטית מההרשעה בשוחד בהולילנד, אבל הרבה יותר חשובה ציבורית. היא חשובה, כי במשך שלוש שנים, מאז הזיכוי השערורייתי הקודם, טופח כאן הנראטיב הכוזב שאולמרט נאלץ להתפטר בגלל עדות מוקדמת הזויה של עד אמריקני תמהוני ומפוקפק. שבע שנים אחרי ברור: לא הפיכה משפטית ולא נעליים, רק ראש ממשלה מושחת, מאותרג, שנתקל בנוגדנים בריאים של החברה הישראלית.
2. השערורייה האמיתית לא תוקנה הבוקר בבית המשפט: עדיין נותרה על כנה הקביעה שנתן ההרכב בבוקר של ליקוי מאורות בקיץ 2012: פוליטיקאי יכול לקבל במשך שנים מעטפות של מזומנים מאנשי עסקים, וכשתופסים אותו, לטעון שאלה כספים פוליטיים. דרוש ערעור בכל מקרה.
3. מזלו של פרקליט המדינה לדור שלא קיבל את ההמלצה להתאבד. מזלו של אולמרט שלא אימץ את ההמלצה של כמה כלי תקשורת ופוליטיקאים אחרי הזיכוי לרוץ לראשות הממשלה.
