- והרי ידיעה שהגיעה זה עתה: יועצים אסטרטגיים הם חרב להשכיר. יום בימין ויום בשמאל, פעם בעד ופעם נגד. הנה עוד חדשה מתפרצת: פוליטיקאים בזמן בחירות אינם מופת של אמינות. הלם, תדהמה, דאגה וזעם.
- אמינותה של יו"ר מרצ החדשה תמר זנדברג נפגעה אתמול קשות . לו אישרה כבר לפני חודש שהיא נוהגת להיוועץ מעת לעת ברוטויילר הימני, היועץ האסטרטגי משה קלוגהפט, הדליקה הציבורית לעולם לא הייתה מגיעה לגובה הלהבות הנוכחי. התעקשותה להכחיש ולהתפלפל בדיעבד על ההבדל בין ייעוץ לבין ייעוץ בשכר, כמו גם האמנזיה שתקפה אותה הבוקר כשנשאלה על ידי קלמן-ליברמן בקול ישראל אם נפגשה עם קלוגהפט בשבת האחרונה ("אלה היו ימים עמוסים… אני יכולה לבדוק ביומן") רק העצימו את הנזק.
- בהעסקה (או עצות חינם, או פגישות ליליות, זה לא ממש משנה) של קלוגהפט, זנדברג הרגיזה קשות את המחנה שלה. אפשר להבין אותם: לו מועצת יש"ע הייתה לוקחת כיועץ את פורום החווה שדיברר בחדווה את החרבת גוש קטיף היא הייתה סופגת ביקורת דומה. בעצם, למה ללכת רחוק? המפכ"ל אלשיך שילם ומשלם מחיר ציבורי כבד על העסקת של היועץ האסטרטגי ליאור חורב שהאג'נדה הבוטה שלו נגד נתניהו מושפרצת לכל עבר ברשתות.
- יועצים אסטרטגיים, כמו שכבר כתבתי כאן פעם, הצליחו לאורך ההיסטוריה בעיקר במשימה אחת: לצייר את עצמם כאדריכלי נצחונות. למען האמת, השפעתם מוגבלת. מותר לנחש שזנדברג הייתה כובשת את ראשות מרצ בכל מקרה, גם אם בפער קטן מעט. 71 אחוז זה יפה, אבל גם 51 אחוז הופכים אדם למנצח בבחירות.
- הבעיה הקשה של מרצ תחת זנדברג תהיה בעיקר במתקפות על מאגר הקולות העיקרי שלה, מפלגת העבודה. כל מתקפה, כל ציוץ וכל נאום של זנדברג כנגד גבאי תיתקל מיד בקריאת הביניים: "זה קלוגהפט שם לכם בפה"?
- מותר גם לתהות על השמאל: לעלות לקבר ערפאת פחות בעייתי מלשכור את שירותיו של היועץ? ובפופוליזם פחות-עצמה: למה ההצהרה של זנדברג על הסכמה לישיבה בקואליציה עם ליברמן חמורה הרבה פחות
- בראיון שהעניק אתמול קלוגהפט ושודר ב"חדשות השבת" היו עוד כמה כותרות: הוא מתחרט על עוצמת המתקפות שהנהיג על ארגוני השמאל; הוא לא מצטער שהבית היהודי צנח כי הקו שהובילה המפלגה הפך את ביבי עצמו לבנט; והוא חושב שזנדברג יכולה להיות בנט של השמאל. על המשפט האחרון אפשר להתווכח לאור היממה האחרונה. מי הקלוגהפט שייעץ לזנדברג איך להיחלץ ממשבר קלוגהפט?
