(מאת ליאת רון)
הרזומה של עמית סגל, הכתב הפוליטי של חדשות 2, רצוף בלא מעט סקופים ושיאים בקריירה, אחד מהם התרחש לפני שבועיים, בעימות הבחירות הראשון שהתקיים בישראל מזה 16 שנים, עימות שסגל היה מנוע הטורבו שהצליח להזיז את ראשי המפלגות הסרבנים מקיבעונם התקשורתי.
אבל גם הכתב הוותיק בעל הבייבי פייס, שלא מסגירות את 32 שנותיו, שפוצץ פרשיות גדולות כמו "המוח" של ח"כ יחיאל חזן, פרט לראשונה את מעללי שר התיירות לשעבר סטס מיסז'ניקוב וחשף את הקלטת שבה תקף הרב עובדיה יוסף ז"ל את אריה דרעי בשלהי הכנסת הקודמת, הרגיש שהוא מזדקן בכמה שנים לפני שעתה שין, שבה התכנסו, סוף סוף, שמונת ראשי המפלגות הגדולות באולפן בנווה אילן.
"זאת היתה עבודה משותפת", מצטנע סגל ומחלק את הקרדיט בנדיבות לקולגות שלו בחברת החדשות. "זו מערבת בחירות שישית שבה לא מתקיים עימות. ניסינו הכל ונקלענו למבוי סתו ואז עשינו סיעור מוחות, אבי וייס, המנכ"ל, גיא סודרי, עורך המהדורה ויונית לוי, והחלטנו לצאת בקריאה פומבית. הפוליטיקאים לא באמת רצו לבוא, ובדיעבד, רוב אלה שכן הגיעו יצאו מורווחים".
בערוץ אחד ניסו להרים עימות אחריכם ולא הצליחו. הרייטינג הגבוה שיחק שוב לטובתכם.
"כנראה הספיק לפוליטיקאים פעם אחת וה לא רצו להפוך לקרקס נודד. גם ערוץ עשר יצאו בקריאה זהה לזו שלנו באותו הערב ובסופו של דבר כולם באו אלינו".
אתה מתעלם באלגנטיות מסוגיית הרייטינג.
"זה רייטינג שנבנה במשך 20 שנה ועבדו מאוד קשה בשבילו והגודל שלו לא תמיד קובע. בערוץ 10 יש עיתונאים מצויינים ומתפרסמים בו סיפורים ותחקירים חשובים, אז אי אפשר לטעון שזה רק בגלל הגודל שלנו. גודל נותן יתרון, זה נכון, ואם פוליטיקאי רוצה להגיד משהו בשמונה, הוא יבוא אלינו, אבל תחקיר כמו ביביטורס נוכח בשיח הציבורי למרות ששודר ב – 9% רייטינג ולא ב – 25%, והייתי בכלי תקשורת קטנים ממנו לא כל כך מזמן. מי שחרוץ, עובד קשה ומתאמץ ולא חושב שכולם עובדים בשבילו, ולא משנה אם זה מנכ"ל בערוץ 1 או פרשן בגל"צ, יצליח".
עם השנים והמעמד חדשות 2 הפכו למאוד ממלכתיים, ופחות בועטים ונושכים, לעומת ערוץ 10 נניח.
"מעולם לא הואשמתי בממלכתיות יתרה והרבה מהתפיסה הזו נובעת מדימויים בלבד. במלחמת לבנון השנייה, שלא הייתי מעורב בה כי רק נכנסתי לערוץ, היתה אצלנו ביקורת על צה"ל ולכן הטענות האלה לא מגובות בעובדות. שיביא מי שטוען כך הוכחות שערוץ 2 הוא נאמן של השלטון".
כשאתה מקשיב לפרשנות ולדיווחי של רוני דניאל, אתה בהחלט יכול לטעון לנאמנות עיוורת ומוחלטת לצה"ל, שצורמת לא פעם.
"הסיבה שרוני דניאל מעצבן כל כך הרבה אנשים, היא שהוא מביע דעות שלא נעימות לאנשים. הצוק איתן הוא אמר שלחמאס היה ניצחון גדול. אין יותר מליטריסטי פרואקטיביסטי מזה".
בוא נחזור רגע לעימות. לא חששתם שהעובדה שנתניהו והרצוג לא ירצו לקחת בו חלק, יפגע בהצלחתו?
"ידענו מראש שריאלית צריך להפריד בין עימות שלהם לעימות של אחרים. לכאורה, יש תחושת חמיצות אבל באיזשהו שלב הבנו שגם המוצר שיראו על המסך יהיה טוב. וזה הוכיח את עצמו. ביום חמישי חמים של תחילת האביב, צפו בו 899,000 צופים".
חששת מהברזות של ראשי מפלגות ברגע האחרון?
"הייתי בחרדות של ממש מהעימות הזה. אתה עושה פרומו לחתול בשק. ומה אם הוא יהיה שעמון, כשלון או קרקס תקשורתי, וברור שכל זה יתנהל תחת תנאים קשים. מה גם, שבשלישי בערב גיא סודרי תפר את הכל ובשמונה וארבע דקות אמר לי בשידור, אתה יכול להגיד שכולם אישרו, אבל גם זה לא הרגיע אותי".
היית סוג של מפיק בפועל, כי את העימות עצמו הגישה יונית לוי ואתה היית בתפקיד של סייד קיק. מתסכל, לא?
"אם מדברים על תסכול, זה לא שם, אלא כשמגיעות בחירות אני אומר בלב, איפה הייתם כשניסיתי בשנה וחצי האחרונות לדחוף אייטמים למהדורה מוועדת הכספים?".
ובכל זאת, אתה עבדת קשה ולוי קטפה את התהילה.
"יונית עשתה את העבודה מצויין בתנאים של חוסר וודאות ולא הרגשתי פחיתות כבוד להיות סייד קיק".
היית מנהל את העימות הזה טוב יותר?
"כמגיש? לא. אני לא בטוח שאני מגיש טוב. להיות מגיש זה להיות יו"ר הקואליציה. להיות כתב פוליטי, זה להיות באופוזיציה ולהגיד שוב ושוב שהמלך הוא ערום. זה לא מקרה שכתבים טובים מאוד הם מגישים טובים פחות".
אז פסגת הקריירה שלך היא להיות כתב? אתה לא חולם על הגשת תוכנית משלך?
"מוד לה מגיש של וולט קרונקייט של פעם כבר עובר לאיטו מהעולם. גם פוליטיקאים הם לא רק חליפה ועניבה, אלא חלק מהעם וההתקדמות הטכנולוגית עושה שינוי גדול. נדב פרי ואני מגישים את התכנית 'זוג או פרט' בערוץ הכנסת, וזה שונה ממה שעשתה יונית בעימות. שם ובמהדורה המרכזית, המטרה היא לנווט ולהיות הוגן. זה משהו שני לא בטוח שאני טוב בו. היה המון מתח לפני שהוא התחיל, אבל בסבב הדברים הראשון בין לפיד וכחלון הבנתי שזה יצליח. אחריו נראה שמשדר הבחירות המרכזי יהיה פיס אוף קייק".
איך זה להגיש תכנית עם המתחרה הישיר שלך בערוץ המתחרה? שוקלים מילים?
"זוג או פרט היא תכנית בוטיק, האופי שלה שונה מכתבות או פרשנות במהדורה ולא, ואין דברים שאני לא אומר. בגלל שמדובר בערוץ נישה, אנחנו מניחים שהצופה מעודכן ושולט בפרטים ולכן צריך לתת פחות הסברים ורקע. שם אני יכול לנתח את יחסי אלקין ולווין, מה שאני לא יכול לעשות במהדורה, כמו שאף אחד לא ייקח ממני איטם על פילוג ביהדות התורה, או יחסי תקומה והבית היהודי ולכן התכנית היא לא מוצר מתחרה, אלא משלים, שנמצא באוויר כבר תשע שנים".
מרשים, אין ספק. תגיד, תצטרף ליוזמה של קלמן ליבסקינד שמבקש מאנשי תקשורת לפרסם למי הם מצביעים?
"אאמץ אותה בהתלהבות כששאר עמיתי יעשו זאת. כתב פוליטי לא צריך להגיד למי הוא מצביע".
למרות שבמקרה שלך קל לנחש. אבא שלך, חגי סגל, היה פעיל ימין אקטיביסטי, גר בהתנחלות ומחזיק בדעות ידועות.
"גם אבא של ציפי לבני היה בליכוד. אני יכול לנחש באיזה צד של המפה נמצאים רביב דרוקר, אמנון אברמוביץ' ואחרים. רב התקשורת הישראלית נוטה לשמאל מרכז ויש מעט מאוד ייצוג למיעוטים דתיים ולאומיים".
אתה חלק מהייצוג הזה, שלא לומר עלה התאנה הדתי הותיק של חדשות 2.
"יש את סיוון מאיר, את יאיר שרקי ואורן אהרוני, ואני לא בטוח שייצוגם של הדתיים בערוץ 2 נמוך מייצוגים באוכלוסייה, אבל התקשורת לוקה בתסמונת כרונית של תל אביביות ושמאלניות יתר באגפים נרחבים שלה. יש היום בעיות חדשות של הטיות כלכליות ועסקיות, כלי תקשורת שהפכו לכלי תעמולה בשני הצדדים".
למי אתה מתכוון?
"אין לי כוונה לנקוב בשמות".
במגזר כועסים עליך כשאתה מתקיף פוליטיקאים כמו נפתלי בנט או אורי אריאל?
"אני כתב פוליטי והתפקיד שלי לפרסם כל דבר שאני יודע, גם על פוליטיקאי שאני מאוד אוהב. לא מעט פעמים, בחלקים של התקשורת רווחת ההנחה שצריך לעשות הנחות סלב לפוליטיקאי מסויים".
שוב אתה נמנע מלנקוב בשמות.
"אבל אני מרגיש את זה היטב".
אתה מתכוון לנתניהו?
"בואי נגיד ככה, הבחירות האלה לא יזכו כשעתה היפה של התקשורת הישראלית. בפרקטיקה עושים לפוליטיקאים מסוימים הנחות, זה ברור. אני מעריך כלי תקשורת שיוצאים נגד האינטרס הכלכלי שלהם, שמוכנים לאבד מינויים, פרסומות".
אני לא מנומסת. שכחתי לברך אותך. זכית בפרס דיג'יט לשנת 2015.
"בבחירות הקודמות התחלתי עם הטוויטר. הדור שלנו, שסובל מהפרעות קשב וריכוז , נזון ממתאבנים ופחות מארוחות גדולות זה מוצר משלים".
תפרסם בטוויטר סקופים?
"רק אם קיבלתי אור ירוק מהמערכת".
ככה אתה בונה פרסונה עצמאית, שיכולה להועיל להמשך הקריירה. מה הרגע הקריטי מבחינתך במשדר הבחירות המרכזי?
"עשר ודקה. כשאתה מקבל את מרק הירקות החם הזה וצריך להגיד מה יצא ממנו".
ובבחירות הנוכחיות זה לא פשוט.
"יש בעצם שתי מערכות בחירות. זו שלפני ה – 17 במרץ וזאת שמתחילה אחריו והפעם יש הרבה מאוד מתח. אני לא מאלה שחושבים שנתניהו כבר ניצח. הרכבת הממשלה יכולה להיות סיוט ארוך ואני לא פוסל אפשרות שנעבור חוויה איטלקית, והכנסת לא תחזיק מעמד הרבה זמן".
אשתך בהריון מתקדם. אתה בטח מתפלל שהבן שלך לא יוולד ב – 17 במרץ.
"יאיר לפיד אמר לי שבבחירות האלה הילד ייוולד ובבאות הוא עוד יינק".
