לא מעט נכסים עברו בשבוע האחרון מציפי לבני לשאול מופז: המאבטחים, האאודי המשוריינת, שתי לשכות ומעל כולם: אופיר אקוניס. ביום שני, עת עלה יו"ר האופוזיציה הטרי לדוכן הנואמים בכנסת, הוא גילה מה עבר על לבני בשלוש השנים פחות יום שבהן כיהנה בתפקיד: חוסר יכולת מוחלט להשלים משפט.
סיעת הליכוד העניקה למופז שלוש פסקאות של חסד בטרם החלה להיכנס לדבריו. "דפני מופז", קטע שוב ושוב ח"כ אקוניס את דברי מנהיג קדימה, עד שהושלך מהאולם. דני דנון חילק את מכתבו האלמותי של מופז למתפקדי הליכוד, "בית לא עוזבים" (שיובא במלואו בהמשך, לטובת מי שלא זכה לקבלו בדואר בזמן אמת). השר גדעון סער הקדיש לו פסקאות ארסיות במיוחד בנאום הברכה הראשון. בכלל, האירוע כולו נראה ככנס מתנדבי נוער, במיוחד כיוון שנערך באודיטוריום של הכנסת. באולם המליאה הקבוע שאבו באותו הזמן אבק לקראת פסח מחשש שאחד הח"כים הותיר שאריות בורקס על כפתורי ההצבעה. אנשי מופז, מודעים היטב לחשיבותו של הפריים הטלויזיוני, נלחמו עד הרגע האחרון כדי שמבצע פסח במליאה יידחה מעט. לא עזר להם.
המכ"ם של הליכוד ושלוחותיו התקשורתיות התכוונן במהירות על מופז. בדיעבד, בטוח שלשכת נתניהו קצת מתחרטת על המתקפה האכזרית שהוליכה נגד ציפי לבני מאז תחילת הקדנציה. לא משנה שבסקרי סוף השבוע מופז גירד בקושי את 15 המנדטים. בפוליטיקה, היריב שאתה לא מכיר תמיד מסוכן יותר מזו שאתה כבר מכיר. אבל התיעוב של הליכוד והעומד בראשו כלפי יו"ר קדימה היוצאת השכיח מהם את העובדה הברורה, שהיא יריבה נוחה בהרבה ממופז בקרב על השלטון. עד כדי כך השכיח, שעיתון "ישראל היום" וכמה פוליטיקאים בליכוד עבדו למעשה למען מופז בפריימריז.
אל דאגה, זה יעבור להם. המתקפה על מופז תהיה ממוקדת ואכזרית. "עם שלי יחימוביץ' אני יכול להתווכח", סנט סער במופז, מוקף בעדת תומכיו ותומכיו-החדשים בסיעה. "אבל אתכם? הלוואי שהיה לנו ויכוח אתכם. מה הדרך שלכם? הרי צריך שתהיה לכם איזושהי דרך בשביל שיהיה ויכוח. אתם מפלגת שבשבת". מעבר לידידות האישית של סער עם יו"ר העבודה, יש כאן גם ברית אינטרסים. יחימוביץ', עם כל הכבוד להודעות הפייסבוק שלה, לא תהיה ראש ממשלה בקרוב. למופז עוד יש סיכוי. הליכוד יעשה כל מה שיוכל כדי לחסל את הסיכוי הזה.
צייר לי כבשה
בינתיים, נוצר מצב אבסורדי שספק אם היה קיים פעמים רבות בעבר: ראש הממשלה רוצה בחירות, יושב ראש האופוזיציה מתנגד. נתניהו היה שמח להקדים את הבחירות, ולתרגם למנדטים אמיתיים את העמודה הוירטואלית התמירה שנשקפת אליו מכל עמוד ראשון. מסיבת העיתונאים המאוירת שלו השבוע, שדמתה יותר לאפליקציה הפופולארית החדשה באייפון "צייר משהו" מאשר לדברי ראש ממשלה, המחישה עד כמה הוא כבר נמצא במצב-הפעלה של בחירות. אם אפשר היה לצייר בחירות, כך זה היה נראה.
הסיבה העיקרית שבגללה נתניהו נמנע בינתיים מהמהלך היא בעיקר ליברמן שמחכה לשימוע וישי שחושש מדרעי. נתניהו לא רוצה לכפות עליהם בחירות כדי שיום אחרי הבחירות לא ימליצו בטעות לנשיא על מועמד אחר. ליברמן עצמו דווקא חזר השבוע לאלמנט שלו, איום לפרק את הממשלה מסיבות רבות, מחברון ועד חוק טל, והוסיף רמז עבה: "מי שחושב שהוא מחזיק אותנו כבני ערובה מסיבות משפטיות ואחרות טועה טעות קשה".
מופז, לעומת נתניהו, זקוק נואשות לעוד זמן. הדבר האחרון שהוא רוצה זה מסע בחירות מהיר ואכזרי שלא יותיר לו זמן לבסס את תדמיתו כמנהיג חברתי. "קביעת מועד לבחירות זה לא נושא לפגישה אחת", התפתל בראיונות עם בחירתו. הדמיון עובד שעות נוספות: בשבוע הבא, בבית נתניהו, ראש הממשלה יברך את מופז ומציע לו לקבוע בחירות מוקדמות. יו"ר האופוזיציה יציע לדבר על זה בהזדמנות אחרת, ויעביר נושא במהירות.
מעולה לעולה
כמה עולים מרוסיה זכו ביום חמישי לשיחת טלפון מפתיעה. על הקו הייתה המתבצרת בביתה, המתבצרת בשתיקתה, לא אחרת מאשר ציפי לבני. היא ולא מלאך או מזכירה. ערב קודם התקשרה לח"כ רוברט טיבייב, מאחרוני תומכיה, וביקשה ממנו את רשימת הפעילים במטה העולים שלה, אחר כך צלצלה אישית לכל אחד מהם.
בשלב הזה, קצת מוגזם להסיק מהשיחות האלה מסקנות פוליטיות מרחיקות לכת. לבני נוטה לפרוש מהפוליטיקה עד להודעה חדשה, לא לשאת בהשפלה של שריון למספר שתיים של מופז, בטח שלא בהשפלה של התמודדות אכזרית בפריימריז לרשימה כאחד האדם. לפי הסקרים הנוכחיים, אפילו סגנות קדימה תוביל אותה, לכל היותר, לתפקיד שרת התחבורה בממשלת נתניהו השלישית.
רוב מקורביה של לבני דווקא מייעצים לה להישאר. טיבייב, למשל, המליץ לה לא למהר ולהגיש מכתב התפטרות. "לפרוש אפשר תמיד", הוא הסביר לה בשיחה, "לחזור – לא". בהמשך טען בפניה שהעתיד הקרוב יכול לפתוח בפניה אפשרויות לפילוג הסיעה. הוא אישית כבר נמצא שם. לישיבת הסיעה החגיגית לכבוד מופז לא טרח להגיע. בניגוד לכמה מהצבועים ממחנה לבני שהיללו את מופז משל היה שמש העמים, הוא לא מצא מילים טובות לחצוב מליבו על היו"ר החדש. גם רוני בר-און הוא שותף פוטנציאלי למהלך כזה. אם הסקרים לא ישתפרו, יהיו עוד כמה שיזהו הזדמנות ללכת. לבני שמעה, כמו ששמעה רבים אחרים בימים האחרונים. היא הבטיחה תשובה בסוף החג, לא לפני כן.
תזכורת מן העבר
"בס"ד. שלום רב. אני פונה אליך אישית כחבר הליכוד, כדי לבקש את תמיכתך בהחזרת התקווה לתנועה. הליכוד הוא הבית של כולנו – בית מפואר, בעל דרך לאומית וחברתית למופת ומוסדות דמוקרטיים. הבית שלנו נתון כעת בסכנה גדולה. בידינו הכוח להכריע, האם הליכוד יהפוך חלילה למפלגה קטנה ולא משמעותית, או ישתקם ויחזור להיות תנועה גדולה וחשובה המשפיעה על סדר היום הלאומי. כל הנתונים מעידים, כי אני המועמד היחיד שמסוגל לאחד את הליכוד, לשפר את תדמיתו ולהחזיר אליו אוכלוסיות רחבות, שעזבו אותו לטובת מפלגות אחרות.
רק אני יכול להחזיר הביתה מצביעים שעזבו ליריב המרכזי שלנו – מפלגת "קדימה" בראשות אריאל שרון. שרון הוא אדם רב זכויות, אבל עשה טעות קשה כשחבר לשמעון פרס, חיים רמון ודליה איציק – כולם אנשי שמאל מובהקים. הליכוד בראשותי יציג מולם את תפיסתנו הלאומית – שמירה על נכסיה הלאומיים והביטחוניים של ישראל, ראיית כל מו"מ מדיני ככלי להשגת ביטחון לאזרחים, והתניית כל התקדמות במו"מ בהפסקת הטרור. אני מחויב באופן מלא לביצור ועיבוי ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, בבקעת הירדן וברמת הגולן. וכמובן – לשמירה על שלמותה ואחדותה של ירושלים השלמה, בירת ישראל הנצחית.
כידוע לך, בחרתי להישאר בליכוד למרות שהוצע לי לעזוב בתמורה להבטחה לתיק הביטחון. בחרתי לעשות כן, שכן בית לא עוזבים, ובדעתי להישאר בליכוד בכל מצב ולהילחם על דרכו. אני משוכנע, כי השילוב של ניסיוני בניהול והובלה של מערכות גדולות ומורכבות עם דרכנו הלאומית והחברתית, יאפשרו לנצח בבחירות. זו חובתנו למדינת ישראל, שכן הדרך הלאומית והחברתית של הליכוד טובה יותר מכל דרך אחרת.
בברכת ליכוד מאוחד מנצח, בתודה, שאול מופז".
