ימים ספורים לפני סגירת רשימת המועמדים לנשיאות, הצצה למתרחש במשכן הכנסת חושפת את מסע השכנועים – מלחיצות ידיים במליאה לפגישות סודיות בחוף הים. איזה מועמד שלח לחבריו ספרים במתנה ומי מעדיף לא לקבל את תמיכת נתניהו? כל המועמדים מבינים שבמרוץ הזה, ביבי שווה כמו טיבי
הישורת האחרונה של המרוץ לנשיאות: כמו אבק שריפה וגפרור, או מנטוס וקולה, השילוב בין ח"כ לפרגוד חשאי מבטיח תוצאות לא צפויות. בימים אלו, כל קריצה במשכן הכנסת מקבלת משמעות, ומסע השכנועים פוטוגני מאי פעם. ערפל קרב סמיך שורר עדיין בכנסת – וועדת האיתור של נשיא המדינה העשירי – אך חברי הכנסת מכל הסיעות מודים שהחיזורים של המועמדים מקוריים ונחושים במיוחד.
"הכי חרוץ במגעים היה פואד", הודה ח"כ באסל גטאס מבל"ד, "הוא הגיע אליי למשרד בשפרעם, אבל בבית הוא לא היה". ח"כ תמר זנדברג ממרצ קיבלה שיחות טלפונים לרגל יום ההולדת שלה ממועמדים, ח"כ משה מזרחי מהעבודה קיבל במתנה את הביוגרפיה של פואד ("אני ממליץ") ויפעת קריב מיש עתיד סיפרה על הצעות משונות במיוחד: "קראו לי לנגב חומוס או לבוא לממקומות מוזרים לפגישות כמו על חוף הים".
בכל פעם מחדש קשה לתפוס את הפער – לא משנה מיהו האיש שבעוד חודשיים יתקבל בתרועות חצוצרה וקריאות "יחי מדינת ישראל", הוא עסוק כרגע בשיגור מסרונים ומקורבים לאחרוני חברי הכנסת. הודעות טקסט אולי לא היו פעם, אבל אין חדש תחת השמש: הנשיא עזר ויצמן ז"ל שריגש רבים בנאומו ברייכסטג הוא אותו ויצמן שסגר דילים פוליטיים עם ח"כים בליכוד מתחת לאפו של בנימין נתניהו, וגם הנשיא פרס שמחליף מדליות עם אובמה הוא אותו פרס שהשקיע שעות של שכנוע בח"כית שרה מרום-שלו מסיעת הגמלאים.
"כל אחד שווה קול וזה מאחורי פרגוד ואין פה לחצים של קואליציה או אופוזיציה, אין משמעת כאן", הסביר גטאס. ואכן, בזמן שכל מהדורת חדשות עסקה בשאלה במי יתמוך נתניהו, למתמודדים היה ברור כבר לפני חודשים שבמרוץ הספציפי הזה ראש הממשלה הוא רק מצביע אחד מ-120 – טיבי שווה לביבי, ולא בטוח שצריך אותו, אולי עדיף בלעדיו.
בזמן שרשימת המועמדים החלה להיסגר, ח"כ מאיר שטרית נראה מאושר מתמיד במשכן הכנסת. אחרי חודשים של מאמצים ושכנועים, אסף שטרית חתימות של 10 ח"כים, והוא שמח כאילו השיג חתימה מהביטלס. "אין לי שום ספק שכולם בתנועה יצביעו לי", אמר שטרית בתגובה לטענה שייתכן ויקבל לבסוף פחות משישה קולות.
רק בשבוע האחרון הגיעו ללשכתו של שטרית חברי כנסת ערבים ודתיים, והוא ביקש את תמיכתם אל מול המצלמות. בשבילו השבוע האחרון הוא הסיכום של חודשי פגישות ארוכים עם ח"כים רק כדי לקבל שקרים נעימים או אמיתות פחות נעימות. ח"כ מסעוד גנאים מרע"מ-תע"ל מאוד התרשם מהרקורד של שטרית – "הוא מחולל שינויים, אני מאוד מתרשם ממנו", אך הודה כי לא חתם על תמיכה בו.
"יכול להיות שיותר טוב בלי נתניהו"
ח"כ ראובן (רובי) ריבלין, שבשלב זה לא זוכה לתמיכת נתניהו, לא נראה נלהב לחזר אחרי ראש הממשלה: "למה לשכנע? כל אחד ודעתו, זה בסדר גמור, לא צריך ללחוץ עליו", אמר באזכרה למנחם בגין בחורף האחרון. ריבלין אינו שואף בהכרח לקבל את תמיכת כל המפלגה: "למה אנחנו צריכים כיתתיות? אני אהיה מועמד של מי שירצה להצביע בעדי, כמו שאמר בגין. יכול להיות שיותר טוב ובטוח בלי ראש הממשלה".
עם כל הכבוד ליתר המועמדים, השבוע האחרון חידד את העובדה שהקרב הוא בין ריבלין לבן-אליעזר. לפני שבע שנים פואד עצמו דחף את ריבלין להתמודד ובסוף הצביע בכלל לפרס – על פי ההבטחות מחברי הכנסת יש 300 קולות לפחות במשכן. איך אפשר לזהות את השקרנים? ח"כ מזרחי, ראש אגף חקירות לשעבר, מציע: "תשאל אותם ותראה אם הם מהססים לרגע".
פוליטיקאים ותיקים כמו דוד לוי, דליה איציק ומאיר שטרית למדו בדרך הקשה שאת הבחירות האלה לא יכריעו ליברמן ונתניהו, אלא ח"כים מהשורות האחוריות – הקלדרוניות והזועביז, אם תרצו. גם ח"כ קריב, שראש מפלגתה לפיד הודיע כבר לפני חודשיים ש"בן אליעזר יכול לשכוח מהקולות של יש עתיד", מזכירה שמאחורי הקלפי כל אחד מצביע לבד.
אם יש מקום שבו עדי קול לא מבקשת רשות מיאיר לפיד, שבו אורית סטרוק ומוחמד ברכה מצביעים אותו דבר, שבו ביבי חשוב כמו טיבי – זהו משולש הברמודה שבו מתרסקות תחזיות ונעלמים מועמדים, הרווח שבין הפוליטיקאי לפרגוד.
