אתמול בכנסת, בין הסיבוב הראשון לשני, הגיע לאולפננו המאולתר מאיר שטרית. הוא הריח כבר את ריח הנשיאות, ודיבר בהרחבה על ילדותו, שירותו הצבאי ומשפחתו. ואז שאלנו אותו על ההסכם המדהים שנחשף לפיו שילם רבע מיליון שקל לעוזרת הבית שלו. למה שילמת, שאלנו. שטרית מלמל משהו על רכילות, ומיהר לנטוש את העמדה.
הערב פורסם בערוץ 10 מה שכולם חשדו: האיש שהיה רחוק 10 קולות מנשיאות המדינה שילם לעוזרת על רקע טענות שהטריד אותה מינית.
אני יודע שכולם ידעו, כי יו״ר האופוזיציה יצחק הרצוג ויו״ר מרצ זהבה גלאון שאלו אותו אם הטריד. הוא אמר שלא, שלף איזה נייר מקושקש מהמשטרה, והם השתכנעו.
הרצוג, גלאון, ציפי לבני, איתן כבל ורבים אחרים החליטו להצביע לשטרית. רק שלושה ימים קודם כל אלה גילו בזעזוע שמועמדם הקודם קיבל מיליונים במזומן מטייקון, וכבר קפצו להציע למשרה הרמה במקומו אדם עם ענן חשדות אבל אפס הסברים. אם לא הוא, הם גם היו מצביעים לדליה איציק על שלל שיפוציה. המטרה: לחסום ימני מלהיכנס לבית הנשיא.
איזה סולם ערכים מעוות גורם לחברות כנסת מוערכות, פמיניסטיות ולוחמות צדק אמיתיות לשים בקלפי פתק של אדם שחתם הסכם מפוקפק של רבע מיליון שקל עם המנקה שלו? האם הקמת מדינה פלסטינית היא פיקוח נפש שדוחה כל עקרון אחר ומכשיר כל שרץ? ומה עם האפשרות השלישית, לשים פתק לבן? מרב מיכאלי ויעל גרמן עשו זאת, והן אינן פחות שמאלניות וצודקות מכל הנ״ל.
בשם האלוהים – מה היית אומרת, תמי זנדברג, מה היית אומרת, זהבה גלאון, מה היית אומר, עמרם מצנע, אם הערב המידע הזה היה נחשף כאשר שטרית הוא כבר הנשיא העשירי? אומרים, כמו שאמרתם אתמול שזה "ניצחון למחנה השלום"? וגברתי שרת המשפטים, מה היית אומרת אם זה היה קורה בקולך שלך?
פעם בכמה חודשים, תנועות השמאל עורכות כנס ב״צוותא״ להתחבט בשאלה הנצחית, איך השמאל הישראלי מנצח בתודעה אבל מתרסק בקלפי. השבוע האחרון הוא תשובה מוחצת לשאלה הזו. שתפו בבקשה.
