זה מה שעשה השבוע רה"מ בנימין נתניהו: הוא התעמת עם האמריקנים, פרסם הודעה על בניית אלף יחידות דיור במזרח ירושלים והשתלח בשמאל ובבית הלבן מעל במת הכנסת. הנה מה שעשה השבוע שר האוצר יאיר לפיד: פוצץ ישיבה שנועדה לדון בסלילת כבישים ביהודה ושומרון, העביר לנתניהו על הראש את חוק הגיור, נכנס בנפתלי בנט והודיע על קידום חוק 'ישראל היום' על אפו ועל חמתו של נתניהו (ראה הרחבה בהמשך).
זה נראה כמו השקה של מסע הבחירות 2015, אמרתי לנפתלי בנט. למה 2015, הוא תהה, בקצב הנוכחי זה יקרה עוד לפני סוף השנה. להנחה הפסימית של בנט, שמלווה אותו כבר כמה שבועות, שותף גם אביגדור ליברמן – הוא צופה שהממשלה הנוכחית תתקשה להעביר את התקציב וחוזה בחירות באביב או בקיץ הקרוב.
הערכות של פוליטיקאים בכירים אינן הימור גרידא. הן קובעות לפעמים את המציאות. ליברמן ובנט מאוחדים בדעה שנתניהו מקדם בחירות, או למצער לא כל כך מבוהל מהן – תלוי את מי שואלים.
העניין הוא שנתניהו ולפיד, שני השחקנים המרכזיים, נראו השבוע דווקא כמי שמוטרדים מאוד מהאפשרות הזו. ביד אחת הם מבעירים את הקואליציה, ובשנייה מסבירים שאין שום סיכוי לפיזור הכנסת בקרוב. לו רציתי בחירות, לא הייתי מסכים למע"מ אפס, הסביר נתניהו שלשום למי ששאל; לו רציתי בחירות, הייתי עוזב מזמן, הסביר לפיד למי שהסביר. כל אחד מהם מניח שהשני מבועת מבחירות – האחד בגלל גירעון חמור במצביעים והשני בגלל גירעון חמור בממליצים לנשיא.
בהיעדר הסכמה על העתיד, כדאי להתמקד בהווה: פתיחת מושב כה גרועה לקואליציה לא זכורה כבר זמן רב. בקושי חלפה שעה מפתיחת המושב, וראשי הסיעות כבר התקוטטו זה עם זה בוועדת החוקה. הצדדים מבצעים תגי מחיר זה בזה על חשבון היציבות הממשלתית. היה צריך לראות את הכאפות שהחליפו השבוע עפר שלח ואלעזר שטרן. הם חגגו את הגיור, אבל לא פחות מזה, חגגו את השפלתו של נתניהו. במושב הקודם שלח עבד בשביל נתניהו, עכשיו הוא עובד נגדו. מבחינתו, זה שילוב של ביזנס ופלז'ר.
האדונים זאב אלקין ויריב לוין מתגאים ובצדק שבשש השנים האחרונות לא אושרה ולו הצעת חוק אחת בניגוד לעמדת הקואליציה. במושב הנוכחי זה לא חוכמה: הקואליציה אפילו לא מצליחה לגבש עמדה.
כיצד מעבירים ככה תקציב? שאלה טובה. הניסיון להסכים על כללי המשחק בקואליציה נתקל בינתיים במבוי סתום. ההנחה האופטימית אומרת שכשכולם יגיעו אל פי התהום הם יֵדעו לעצור. ההנחה הפסימית אומרת שהקואליציה הנוכחית כבר מידרדרת במדרון.
ישראל היום ומחר
בוועדת ההסכמות הקואליציונית, או בשמה הנכון יותר – ועדת אי ההסכמות, התבקשו השבוע ראשי המפלגות למנות את דרישותיהם. כולם הגיעו עם רשימות ארוכות מהבית, חוץ מישראל ביתנו. נציגי המפלגה הסתפקו בדרישה אחת: קידום חוק 'ישראל היום'.
אביגדור ליברמן הוא המנוע הפוליטי העיקרי מאחורי הצעת החוק שתביא לסגירת החינמון. יו"ר ישראל ביתנו לא מחמיץ הזדמנות לכנות את העיתון הנפוץ במדינה "פראבדה"; זה קרה אפילו במהלך הנישואים הקצרצרים לנתניהו, בבחירות האחרונות, כשהעיתון פרגן לרשימה המשותפת של נתניהו ליברמן מול מתקפות עזות בשאר העיתונים.
2,836 הצעות חוק הונחו עד היום על שולחן הכנסת ה-19. אף לא אחת מהן העסיקה את לשכת ראש הממשלה כמו זו הנוכחית.:מבחינת נתניהו, חתימתם של נציגי שבע סיעות (לרבות כל סיעות הקואליציה) מוכיחה את טענתו ארוכת השנים: יו"ר האופוזיציה האמיתי שלו לא יושב בבית מפלגת העבודה אלא בבית 'ידיעות אחרונות'. ראש הממשלה חושד שמטרתה העיקרית של הצעת החוק אינה בהכרח לסגור את היומון החינמי הפופולרי – זה כמובן יהיה בונוס נחמד – אלא לזעזע את יסודות ממשלתו.
ולכן, חלה השבוע תפנית אסטרטגית בליכוד: במקום לאיים על השותפים בפירוק הממשלה כפי שנעשה עד עכשיו, נתניהו ינסה להכיל את האירוע ולמנוע מיריביו את ההישג שהם מבקשים. בשבוע הבא החוק צפוי לעבור בפער ניכר, אבל אז כנראה יובא לקבורה ממלכתית בוועדת הכנסת, שבראשה עומד ח"כ יריב לוין.
השאלה היא אם זה אפשרי: קבורת חוק היא כמובן לא מעשה תקדימי בכנסת, אבל דווקא כן כאשר מאחוריו עומדת רוב הקואליציה. מליברמן, דרך ציפי לבני ולפיד ועד נפתלי בנט ואיילת שקד. שני האחרונים הם תומכים נלהבים בחוק, למרות המחיר הציבורי הכבד שהם משלמים בקרב בוחריהם על מה שנתפס שם כסגירתו של ביטאון הימין. אם הכנסת לא תתפזר עד הקיץ, קשה לראות איך אפשר יהיה למנוע את אישור החוק לפחות בקריאה ראשונה – מהלך מסוכן מאוד מבחינת העיתון של שלדון אדלסון: אישור כזה יאפשר להחיל על ההצעה דין רציפות, ולהעלותה גם בכנסת הבאה. הנה עוד נושא למשא ומתן הקואליציוני הבא.
קרב הירוש"ס
אולי לא הבחנתם, אבל ביום שני בערב, עם חשכה, עברה צמרמורת בגוום של 11 חברי סיעת ש"ס. ג' בחשוון חלף, שנת האבל על פטירת הרב עובדיה יוסף חלפה ובאופן רשמי החל קרב הירושה על תנועתו של המרן. מה שראינו עד עכשיו הוא רק ההתחלה: יקרבו ימי אבל רבי, אומרים אריה דרעי ואלי ישי, ואחסל פוליטית את יריבי.
עם כל הכבוד לזעם הקדוש על נתניהו, הנשק העיקרי שיביא לדרעי או לישי את הנהגת הציבור הספרדי הוא ישיבה בממשלה הבאה. ישי למשל אמר השבוע שאת הממשלה הבאה ירכיב נתניהו, והסביר מדוע יש לשתף איתו פעולה. דרעי בחר בטקטיקה אחרת, להפחיד את ראש הממשלה: "נשתף פעולה עם משה כחלון, גם אם נאבד לו מנדטים", הוא אמר ביום שני.
הנקמה של נתניהו לא איחרה להגיע. באותו ערב העניק ראש הממשלה ריאיון לרדיו 'קול ברמה', שיחסיו עם דרעי צוננים מאוד. האם אתה שומר על קשר עם הציבור החרדי, נשאל נתניהו. בוודאי, הוא השיב, אני מקפיד לשוחח הרבה עם אריה דרעי. אגב, הוסיף נתניהו, אני מקפיד לדבר הרבה גם עם אלי ישי.
