שתי הקלטות שנחשפות כאן מתעדות מעשים פליליים או אתיים חמורים של חברי כנסת. בראשון, חושפות מצלמות האבטחה של הכנסת את חבר הכנסת יחיאל חזן מהליכוד גונב את המוח, ציוד ההצבעה, ממשכן הכנסת. בשני, את השרה סופה לנדבר נוטלת ללא רשות ציוד הצבעה מחדרה של חברת הכנסת רוחמה אברהם. את שתי הפרשות חשפתי בזמנו. הן הובילו להמלצה לכתב אישום נגד חזן, ולהרשעתה של לנדבר בוועדת האתיקה של הכנסת.
כדי לקבל את הקלטות הגשתי בקיץ 2006 בקשה לפי חוק חופש המידע. הכנסת סירבה לבקשה בנימוקים משונים: פרטיות הח"כים הגונבים, נימוקי ביטחון, ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.
במאי 2008 קיבל בית המשפט המחוזי בירושלים את העתירה והורה לכנסת למסור את הקלטות על מנת לפרסמן. יושבת ראש הכנסת דליה איציק החליטה להילחם במהלך, והודיעה: "כל עוד אני יושבת ראש הכנסת, הקלטות לא יתפרסמו" (נבואה שאכן התגשמה – הקלטות פורסמו והיא כבר לא הייתה יו"ר).
נשיאות הכנסת התכנסה לישיבת חירום. חברי כנסת התבקשו לחתום על הצעת חוק שתמנע פרסום מצלמות אבטחה במסגרת חוק חופש המידע. הצעת החוק אושרה בקריאה טרומית פה אחד (!). זה היה מדהים. הכנסת ניסתה לעקוף בכל אמצעי חוק שהכנסת עצמה חוקקה.
זה לא עזר. ב-2010, כשאני כבר בלונדון, החליט בית המשפט העליון על פרסום הקלטות, אחרי שהכנסת נאלצה למשוך את הערעור. זה היה יום חורף קפוא, עמדתי על גג הבניין בלונדון ושידרתי קלטת וידאו עתיקה בת ארבע שנים. אבל היה שווה.
