1. במשך שנה התנהל כאן קרב אימים על השאלה אם מדובר בשוד הגז או בהוצאת הגז מהאדמה. ביצירת מונופול שיסיים את הדמוקרטיה בישראל – כך ממש – או בצעד שבלעדיו הכלכלה הישראלית תשותק. בא בג"צ, בהחלטה מרתקת, ואומר: תרגיעו. הוא פוסל את פסקת היציבות, זו שמונעת מהממשלות הבאות לשנות את המתווה, בטענה שהיא מנוגדת לעקרונות המנהל הציבורי, אבל מאשר את המתווה עצמו, גם אם ברוב קטן, וגם את ה"תירוץ" הבטחוני שניתן לעקיפת הממונה על ההגבלים העסקיים. הוא לא הרג את המתווה, אבל בהחלט ניטרל אותו. יש שופטים בירושלים? יש.
2. חשוב להתעכב על הנקודה הזו: בג"צ לא מדבר על גז ולא על כסף. הוא מדבר על ההיגיון הפשוט. נאמר שהרצוג היה מנצח בבחירות 2015. ונאמר שהממשלה בראשותו הייתה מחליטה שבשל הצורך ליצור אמון מול האמריקנים והפלסטינים, היא מקבלת החלטה שכל הממשלות הבאות בעשור הקרוב לא יוכלו לבנות בהתנחלויות. מה היו אומרים אז בימין? ומה היו אומרים בשמאל? ללמדך שהכל פוליטי. אבל ההחלטה עצמה סבירה בהחלט.
3. האם יש משמעות פוליטית להחלטה? ספק גדול. בלי להיכנס להסברים מסובכים, גם אם הכנסת תחוקק את סעיף היציבות המדובר, זה לא יעזור לחברת נובל אנרג'י, זו שדרשה אותו מלכתחילה. זה דומה קצת לאדם שמתחייב שנכדיו, שטרם נולדו, לא יעסקו בעריכת דין. הכדור נבעט מבג"צ היישר לחברת נובל אנרג'י – עכשיו נראה אם האיומים שבלי סעיף היציבות היא מפרקת את כל העסק היו תרגיל מו"מ או אזהרה אמיתית.
4. מתווה הגז לממשלה הנוכחית הוא מה שהיה חוק ישראל היום לממשלה הקודמת. שלא נתבלבל: נתניהו חטף מכה רצינית. מתווה הגז מי שאמר "מה שאני רוצה אני משיג" לא הצליח להשיג את מה שהוא רוצה. .הוא בוודאי נזכר עכשיו שאם דרעי לא היה בורח, וכחלון נבצר, וכץ נעדר, כל המהומה הזו לא הייתה מתפתחת לממדים שאליהם הגיעה הערב. יש מי שחושב שזה יביא לסיום דרכה של הממשלה במתכונתה הנוכחית, יהיו שיגידו לכיוון הרחבה ויהיו שיגידו לכיוון פירוק. זו לא דעתי, אבל בכל זאת – שתדעו.
