אני אמנם לא כל כך זקן, אבל עדיין זוכר כמה מערכות בחירות. פעם, לא ממש מזמן, מועד סגירת הרשימות לא היה כל כך דרמטי. הליכודניקים היו בליכוד, המרצניקים במרצ, ומה שאפיין את כל המועמדים לתפקיד ח"כ היה, ובכן, היותם פוליטיקאים. לכן, אילו הפתעות כבר יכולות לקרות?
בשלוש מערכות הבחירות, בהדרגה, זה הפך ליום החשוב ביותר בבחירות, למעט יום הבוחר עצמו. זה קרה במקביל להפיכת הפוליטיקה לתכנית ריאליטי גרועה, שחוזרת לעוד עונה ועוד עונה עם ליהוקים משונים יותר ויותר; והתופעה התעצמה מבחירות לבחירות, ביחס ישיר לכמות תכניות הריאליטי בטלויזיה.
תהליך הפרסונליזציה מטורף במיוחד, כשנזכרים שישראל היא כמעט הדמוקרטיה היחידה בעולם שבה לא בוחרים אף פעם אדם, רק קבוצה. אנחנו הולכים בלי אבל מרגישים עם, והתוצאות העגומות – אגו מטורף שמפרק ממשלה וכנסת אחרי שנה ושמונה חודשים – בהתאם.
